לפני 5 שנים. 13 במאי 2018 בשעה 10:43
ילדה את הכי יפה עם האדום בשפתיים, הכחול בעין שמאל, הלחיים הנפוחות.
הדם מעטר גלדים שנפתחו, הגב מקושט בסרטים של סריטות.
השער חצי אסוף, כדי לא לזהם את הפצעים הפעורים.
את הכי יפה בבוקר, עם ההמטומות הטריות, הסיגריה והקפה הטחון, כשאת בקושי מסוגלת לנוד למחשב והמחשבות עוד נתקעו על היום שלפני. האם זה שפוי, ואת נורמטיבית? ולמי כבר אכפת? והשאלה הגדולה מעל כולן, האם את מאושרת? כשאת מביטה על הידיים הבקועות, מחבטה אחר השניה על השק, על הגולגולת, ועוד תחבושת שממשיכה להאדים, וטיפות הזיעה גולשות מהאף כמפל בין ההתנשפויות והוא ממשיך לצעוד אליך, הפעם בבבואה כפולה ותופס לך את השער והפה נפתח, ואת מתנגדת, מרפה ובעיטה נוספת על הלחי.
ילדה, את הכי יפה כשאת סובלת.