מכתבים לאישה לא ממומשת

זו הייתה הבקשה הכי מוזרה שלה עד אותו רגע, אבל כבר מהדרינק הראשון הבנתי ששום דבר לא יפתיע אותי, כשהיא דחפה קוביית קרח אל הכוס שלה עוד כשישבנו בבאר. 

חיברתי את צינור ההשקייה הארוך והחדש שקניתי במיוחד לברז הכיור, והיא חיכתה לי על ארבע במקלחת, מביטה בי במבט משתוקק ומלא זימה. 

שאלתי אותה שוב אם היא בטוחה, והיא כתגובה שמה על ידה כמות לובריקנט והחלה לעסות את פי הטבעת. 

חייכתי, והחדרתי. 

מעכשיו, אתה שולט - היא אמרה באנחה, והתחלתי להגביר את זרם המים.

במהלך החצי שעה הבאה, הזרם התגבר והאט לסירוגין. לפעמים הוא עצר, לפעמים הוא איים לבתק את איבריה הפנימיים. לפעמים הוא היה חם, ולפעמים קר. לפעמים הזין שלי זיין את פיה, ולפעמים עיסיתי את הכוס הרועד והחם שלה. 

היא גמרה לפחות חמש פעמים שספרתי. 

בפעם השישית היא שלפה את הצינור ואמרה לי די, עכשיו תורך. 

חייכתי. 

כי זו הייתה אחת החוויות המוצלחות שהיו לי, עד שלא נשארו לי עונשים. 

חצופה, שתהיה מודעת שתקבל עונש על כל סירוב, התחצפות, יריקה, סטירה, נשיכה. שיהיה לה סף כאב גבוה ומזוכיסטיות בריאה. שתדע ללחוץ לי על נקודות ותטריף אותי. 

שייגמרו לי העונשים. 

שאלתי אותה כשהגענו לים בשעת לילה. חוף יחסית מבודד, או ככה חשבנו, כי למעלה, בראש קיר הסלעים מאחורינו, ישבה חבורה של בני 16 וצהלה כשהיא הורידה את בגדיה ונשארה עם חזיה ותחתונים. 

 - לא חשבתי על זה עד הרגע - היא אמרה, הביטה עליהם במבט נוסף, הורידה את החזיה וחשפה את החזה המושלם שלה לאור ירח וחבורה של בני 16 שהתפוצצו במכנסיהם. 

היא שאלה אותי אם אני נכנס איתה ובעשר המטרים המפרידים בינינו למים גם הספיקה להוריד את תחתוניה ולטבול במים. 

נשארתי בתחפושת בה נולדתי גם אני והלכתי אחריה, מחבק אותה במים כשהגלים וחבורה של בני 16 מנסה להפריד בינינו. 

היא תפסה בידה האחת את הזין שלי, ואני בידי האחת תפסתי את התחת שלה והחדרתי אליה אצבע אחת - כמו צעצוע הגיון שאי אפשר להפריד, עשינו זה לזו ביד.

גמרתי עליה אך הזרע נשטף תוך רגע במי המלח, והאצבע שלי בתוך התחת שלה המשיכה לעסות את תוכה. היא נאנחה ורצתה שאמשיך על החוף. 

יצאנו והתיישבנו על המגבת. התחלתי לנשק את שדייה אך היא נרתעה ואמרה שזה מביך אותה. 

התבלבלתי.

בא לי להיאבק במישהי כששנינו ערומים ומרוחים בשמן.

זה יכול להיות כל עץ כמובן, או אפילו בבית שלי, אבל שם ראיתי אותה לראשונה, שם אנחנו נפגשים כמעט כל יום, אז מניח שיהיה משהו רומנטי בזה שזהו העץ.

אני בוחן אותה כבר זמן רב. בשנות הארבעים המאוחרות, עם תספורת קצוצה ושיזוף שהיא מטפחת שנים, מבט מאונפף ושפה תחתונה קורצת. כשהיא נכנסת לגינה אני לא מסוגל להוריד ממנה את העיניים. היא שמה לב. ולפי ההתנהגות שלה היא גם נהנית מזה. 

היא נשואה, לא בטוח שבאושר. היא מתגרה, משחקקת - אולי נהנית מתשומת הלב. 

אני מדמיין את גופה השרירי והשזוף קשור לעץ הנמצא בחשיכה מוחלטת בשעות הלילה, ואצבעותיי בתוכה, כשהיא לא יכולה להוציא הגה כי ישנם אנשים שעוברים ושבים עשרה מטרים מאיתנו. 

אתמול דיברתי איתה והזקפה שלי הייתה קשה להסתרה. גם מזה היא נהנתה.

את הנשואה. את צריכה לעשות את הצעד הראשון. יאללה.

כמו ללכת עם מישהי לסרט, להכניס לה יד למכנסיים ולענג אותה כשכולם צופים בסרט, או שאותה מישהי תרד לי תוך כדי נהיגה כשאני לוקח אותה הביתה, או שהשותפה שלה תתפוס אותנו תוך כדי סקס, תידלק מהרעיון ותצטרף אלינו, או שהשותפה היא בכלל אמא שלה. 

ילדותי כזה.

זו הייתה אחת ההודעות הראשונות בנושא העדפות מיניות שהיא שלחה לי. כמובן, אחרי שהייתה לנו התכתבות היכרות די ארוכה ומקסימה. 

כמובן שהתלהבתי, כי זה באמת אולי אחד מהפטישים העיקריים שלי, אבל עטיתי על עצמי פאסון וכתבתי "אה, מגניב. אין לי בעיה עם זה".

בפעם הראשונה היא השפריצה. לא ממש השפריצה, אלא טפטפה, ואני קצת התאכזבתי. לזה היא קוראת הרבה? יכול להיות שאין לה למה להשוות? שאשב איתה לראות קצת סרטים?

מפה לשם, לא כתבתי כאן כמה זמן כי הייתי תקוע בים של מיצי תשוקה שלה ללא חגורת הצלה. 

עכשיו חזרתי.

וואו. 

אתמול, שעת צהריים מנומנמת ואני עולה על טיסה חזרה מרומא אחרי חופשה של שבוע. משום מה הטיסה די ריקה ואני אוהב לשבת במושב האחרון במטוס. הכסאות לידי ריקים, והמושב שבצד השני של המעבר מאוכלס בשתי דיילות לא בתפקיד. זו שישבה רחוק ממני, איטלקיה - לא יפה במיוחד, אבל משהו במדים הנחים עליה בצורה מושלמת, האיפור המוקפד ובעיקר עיניי הפנתר החומות שלה גורמות לי להגניב אליה מבט כל כמה שניות. 

לאחר כמה מבטים היא מחייכת לעצמה, כי היא כבר שמה לב, והדיילת שבינינו שואלת אותה כנראה (באיטלקית) מה קר והיא רק מהנהנת ששום דבר. 

אני עובר למושב ליד החלון ונשכב על שלושת המושבים כשמבטי מופנה אליה. הדיילת בינינו נרדמת, ואנו מתחילים להביט אחד בשני. לא היו דיבורים, לא נסיוות לתקשר באנגלית, לא לשבת זה ליד זה. פשוט הבטנו זה בזו. לא יודע מה היא דמיינה, אבל אני דמיינתי אותנו ברומא - הולכים יד ביד, היא מכירה לי את בית הקפה הקבוע שלה, ואז אנחנו קונים כמה מצרכים, חוזרים לדירת החדר וחצי שלה ומזדיינים כל היום. 

התחרטתי שלא שאלתי אותה בסוף הטיסה אם היא נשארת בישראל לכמה ימים - אולי היינו עושים את אותו הדבר בדירה שלי.

למרות שכמה אפשר להזדיין אחרי שאוכלים חומוס...

סשן, שבו כל תזוזה תגרור כאב. כזה, שבו השותפה שלי תהיה קשורה, עומדת. כיפוף זעיר של הבטן? ידקרו אותה עשרות סיכות. רעידה בירכיים? מכת חשמל קטנה. תזוזה באצבעות הרגליים? מכות שוט בכפות. ויברציות בין הרגליים? דילדו ענק שיבקיע אותה. 

ואני אעמוד ואסתכל, אחכה לתזוזה, בוחן אותה, חושק בה. 

שמטריפה לי את כל החושים...

תפסיקי!

תמשיכי!

די!

עוד...