שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מכתבים לאישה לא ממומשת

מחשבות. רובן אמיתיות. חלקן יכולות להיות אמיתיות. כולן יכלו לקרות לי באמת.
לפני 4 שנים. 25 בספטמבר 2020 בשעה 7:45

הסברתי לה שלפעמים, יש יותר מדי אנשים חולים, ולכן אנחנו צריכים להתרחק מהם, למרות שכל מה שהיא אוהבת זה להתקרב.

ליטפתי את ראשה בעדינות, בזמן שהסברתי לה שאי אפשר לגעת בינתיים באנשים אחרים, ובליבי קיוויתי שהיא לא תעשה את זה גם אחרי שכל זה ייגמר. 

היא הביטה עליי בעיניים מבולבלות, ובשחרור אופייני לה התפרשה עליי וחשפה את בטנה. 

הליטוף שלי עבר מראשה לבטן הצחורה שלה והמשכתי להסביר שעדיין נוכל לצאת החוצה, ונהנה רק שנינו, ושאהיה איתה יותר בבית, ושהיא אמורה להיות שמחה מזה. 

ואז, בשנייה, היא כבר לא התעניינה יותר, ירדה ממני, לקחה שלוק מקערת המים שלה והלכה להתחרדן בחצר, משאירה בידיי שאריות שיער שנשרו לה. 

כלבה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י