לפני 3 שנים. 27 בספטמבר 2020 בשעה 8:53
אני מאמין גדול בקארמה. פחות באלוהים, אבל כן בקארמה. לא ככוח יקומי אדיר מימדים שמקיף את כל החי, אלא יותר כתמה לחיים. השתדל לעשות טוב, להיות אדיב.
כמובן שזה לא תמיד מצליח, ואני כן מתעצבן, כן חסר סבלנות. וכשזה קורה, אני מרגיש טוב בדקות הראשונות, שהוצאתי את זה החוצה, ואז זה אוכל אותי לכמה שעות. ואני מזכיר לעצמי - קארמה כפרה, זה לא טוב לצרבת.
אז הנה, יום הכיפורים. היקום צריך להתנצל בפני כולנו. יש אנשים שצריכים להתנצל בפניי. ובכל זאת - סליחה יקום. הכעסתי אותך איכשהו. סליחה אנשים. הקארמה חזרה אליי.
אשתדל להיות אדם טוב יותר בשנה הקרובה.
בעולם המיקרוקוסמי שלנו, ביחסי שליטה, כמעט אין את המילה סליחה. אבל כמעט תמיד יש בבקשה. מעניין, לא?