נשימה אחת ארוכה, ואז שחור. שחור שהופך להבלחי אור קצרים בוורד ולבן. זה דוקר ונעים, רטוב ויבש. זה שורט אותך מבחוץ, וגם מבפנים. אתה רק רוצה לתת עוד אבל לא יכול לתת מספיק. אתה יכול לגמר אבל בוחר שלא.
היא יושבת עליי. על הפנים שלי. התחת שלה לא גדול, אבל הוא אחד היפים שראיתי. רך, בשרני, עור נעים שמריח כמישהי שאוכלת בריא. הוא מריח כמו כביסה טרייה. היא נזהרת. זו גם הפעם הראשונה שלה, אבל אני מרגיש, כי אני לא רואה, שהיא נהנית מזה, וזו בטח לא תהיה הפעם האחרונה.
"נוח לך?", אני רוצה להנהן אבל מבין שאוכל להיחנך מזה ומרים אגודל בצורה מגושמת. זה מצחיק אותה. זה מצחיק גם אותי. מבפנים.
השפתיים התחתונות שלה מתלפפות בצורה מושלמת מסביב ללשון שלי. הלשון רק רוצה להשתחרר כמו חיה כלואה ולחולל בה שמות. היא יוצאת ונכנסת, בודקת את השטח.
על פניו, או על פניי, היא נהנית. היא מורידה ומעלה את התחת הריחני שלה, ומדי פעם משנה את עוצמתו, ומדי פעם גם משנה לקדימה ואחורה.
מוזר, אני שומע את הגניחות שלה מתוך גופה, כקול עמום ממעמקי ים. הרעידות הקטנות שאנחנו לא שמים לב אליהם מקבלים משמעות יפה יותר שעינייך סגורות והנשימה קצובה.
היא מתחילה לעשות לי ביד, ואני גונח אל תוכה. חור התחת שלה מחליף את שפתייה התחתונות והרעידות שלה מתגברות. אני מרים ידיי בכדי לתפוס אותה, להיאחז בשדייה המוכרים אבל היא מעיפה אותם לצדדים. זה מחול ללשון ותחת, ידיים יבואו ביום אחר.
הגניחות המתגברות שלה מגיעות כבר מבחוץ, ונדמה שגם המיטה נעה לפי ויברציות הקול שלה. שם למטה, יכול להיות שגם הקירות ירעדו ולא ארגיש.
מיצי התשוקה שלה ניגרים אל פי, משתלבים בזיעה מלוחה וטעימה. אני מרגיש את הזרע שלי עומד לפרוץ על ידיה והיא אוסרת עליי לגמור לפניה. היא לא צריכה לאסור - לא אפספס הזדמנות לשלב את שיא הזיקפה שלי במחשבות על אנקת הסיום שלה.
זו לא אנקה. זו נביחה, צרחה, זעקה, משולבים בקול אחד וברור.
משתה יווני בפה שלי.