נכון בייב, מריקוד מושחת?
אז היא.
איילה קטנה, שקטה, עדינה, שברירית וענוגה שכמוה.
כמה ניסיתי לשנן את האופן המדויק בו היא מטה צוואר רך ותולה מבט כזה שיש בו תבונה ותום ביחד, אבל יותר תום
והזדקקות.
כן, זה הדבר שיש במבט שלה, בעיניים הקצת-שואלות-בשקט,
הזדקקות
אבל לא מעליבה, אלא כזו שמוציאה אותה מין ברבור-ענוג-של-הביוקר כזה
והפגיעות שלה, היא מתוקה
לא מרה או חריפה
וככה היא מתנהלת לה, בלי לדעת בכלל כמה היא בת מזל.
זונע.
בלי להעריך בכלל מה המשמעות של הרגע הזה,
בריקוד,
בו הוא מניף אותה
כאילו היתה 200 גר' קשיו.
פעם מזמן, כשחפרתי פה למישהו חכם עליה, הוא אמר: אבל שמת לב שהיא...לא כזו קטנה וחסרת אונים כמו שאת מציירת אותה? אלא חכמה ויצירתית ופתרה שם את העניינים באומץ ובעוז והובילה וחילצה?
אוי, איזו זונע שהיא
איך היא מצליחה להיות עם כל הכוח הזה, לתמרן, להוביל
ועדיין, להיות ניתנת-להנפה.
