לפני 6 שנים. 26 באפריל 2018 בשעה 14:12
שדה משחת
זונת כתיבה
פקאן מפוצלח
חיית כיס
חיית כוס
האבולוציה הכלובית שלי איטית משהו. אני רעבה למהר אבל לומדת לאט. מפצחת מהר ומתפצחת לאט. מבינה הרבה ומעזה מעט.
איתך, הרעב שלי נבנה מהר ולאט, בלי מילים וברעש גדול. הוא מצטבר לי בקנה, אפון-אפון, ועוד שניה עוד שניה אני מתפוצצת.
אני רוצה להתפוצץ רק בתוך הידיים שלך וזה קצת מגביל, אתה יודע
אז בינתיים
עד שאהיה תחתיך
אני קופצת את השם שלך בין שפתיי, חזק, ומדמיינת איך הוא מתנפץ ופורץ מתוכי ואיך הגוף שלי יהגה אותו בלי רשותי
שוב ושוב.