קשיח. פציח. שביר. קשיח.

צליפת כף יד עזה ומדויקת היא יותר כואבת או יותר מתוקה?
אני לא יודעת להחליט.
גם לא יודעת אם התמונות ששלחת הן יותר כואבות או יותר מתוקות
מה שבטוח
שאני לא מסוגלת להסיט מהן את המבט
אפילו שכל האויר בורח לי בבת אחת בשריקה חרישית
כמו כשאתה אומר לי דברים
שעוצרים לי את הנשימה

הו כן.
זה בדסמ.
ואני? הגעתי למקום הנכון.

זה
עד העצם עכשיו
וככה אני רוצה.
על פחות מזה אני לא יוצאת מהבית.

פחות מזה לא חודר ולופת ומרים ושומט.

אתה. נוגע בי עד העצם. מלהטט בכאב ונחמה.
[כמו השבוע כשהתיסכול והכעס הקרים שלי  פגשו את ה"בואי, מותק" בקול החם שלך ואפשר היה לשמוע את הטסססס]

איזה מזל

שהידקתי

את האקדח לתנוך שלי רק שעה קלה קודם לכן.

עד העצם.

על פחות מזה אני לא יוצאת מהבית.