קשיח. פציח. שביר. קשיח.

עוד לילה שהצד שלי במיטה הוא זירת התגוששות
קרב מתמשך בחום, בקור, בהבנה, בהכרה המהממת ובשערות הצמריריות של הכלבה שנדמה שנדבקת אלי יותר ככל שאני הודפת אותה יותר

עוד לילה
מחפשת פינה קרירה על הכרית
להניח עליה
לחי
אני מותשת מכעס, עלבון, מסבך אלים של זעם ועצב

עוד לילה
שהסדין המסוכסך סופג אותי מתפתלת במטווח של אינסוף שאלות
שהעדר התשובות עליהן מותיר אותי מנוקבת

עוד לילה
שהשינה פוסחת על הצד שלי
כמוך, מותירה אותי לבד במערכה
המיוזעת והנעדרת כל נחמה
עד שאני חדלה לזוז
מניחה את הפנים שלי בשקט
על זרוע מקופלת
וממתינה לכלום,
מובסת.