לפני 7 שנים. 21 בדצמבר 2016 בשעה 0:49
ללמוד את הגוף אחד של השניה זו משימה מרתקת.
זו אולי המשימה הכי יפה ומתגמלת שקיימת.
זה מתחיל בחיבוק, בחיבוק אני כבר יודעת.
מה שמיוחד בדרך הזו- זה כמה שאת מגלה עוד, בטוחה שאת כבר שולטת. יודעת. מנצחת על המשחק---
אז באה הפתעה.
ועוד אחת.
ועוד.
זה לעלות על קרון רכבל ליעד בלתי ידוע.
זה הלעלות.
עוד ועוד, עד האוקטבות הגבוהות, ואז עוד קצת, ועוד קצת, ועוד.
לא יודעת מה צריך לגלות.
רק לפתוח, לפתוח עוד ולתת להכל לזרום. להזרים. ולגלות לי, לנו.
המשך הנסיקה טובה ומרגשת יותר מתחילתה, כשכבר אספנו בדרך כמות יפה של העתקות נשימה..
בפסגות הגבוהות של ההרים, קשה לנשום;
ויש שם שלג.
