מה עושים אחרי חצות בחדר מדרגות חשוך? נזהרים לא להיתקל בקורי עכביש 🕷🕸
מצאתי מדריך ברשת שמראה איך לייצר תבנית מגניבה מחבלים ובמקום להיות מבוגר אחראי ולחפש שני עצים צמודים בגינה הציבורית בשביל לשחזר את המיצג ולספק בידור לתושבי השכונה החלטתי להתגנב מהבית ולנסות לא להעיר את השכנים כשקשרתי, מתחתי, שזרתי וטוויתי את הרשת בין המעקים והקומות בין 12 ל-3 לפנות בוקר. למרות הזהירות כל פעם ששרך סורר הכה בברזלים נשמעו בחדר צלצולים שלא היו מביישים שעוני אורלוגין. כמובן שלפני שהתחלתי עשיתי קצת ספורט מדרגות וסגרתי את כל הדלתות בכל הקומות ופיניתי את המעברים מהאופניים, עגלות הסופר הנטושות, ובדלי הסיגריות בברזי הכיבוי. אני מרגיש שאין כל כך כבוד לחדרי המדרגות בבניינים עם מעלית וזה מרגיז אותי כאחד שגדל בבלוק דיור קומה שלישית בילדותו. כל כך קשה לשמור על המעברים פנויים והדלתות סגורות?! בכל מקרה ההכנות עזרו לשמור של שנתם של השכנים בעת שניגנתי לי סימפוניה על ג'וט וברזל. לאורך הקשירה היינו שם רק אני ורוחות הרפאים שנמשכו למראה המוזר. הן אלו גרמו לשיער על העורף ובגב כף היד להזדקר כל פעם שרעש חזק מדי גרם לי לקפוא במקום. או שבעצם לא, זאת היתה הזיעה. לא חכם לעבוד ככה במצוקת שינה במקום ללא זרימת אוויר, אך דאגתי לעשות הרבה הפסקות מים ומגבת תוך כדי בשביל לשמר את שפיותי.
אחרי שגמרתי לאבטח את החבל האחרון (בערך חמישים מטר בסה"כ במבנה המקיף ובספירלה יחד) התהלכתי מעלה ומטה עם הטלפון, בוחן ומצלם רכיבים שאהבתי ושידעתי שאוכל להשתפר בהם להבא. עברה לי בראש מחשבה להשאיר שם את החבלים ללילה כי מה המקסימום שכבר יקרה? יש עוד סוטים בבניין, את זה אני יודע. החלטתי בסוף שלא. החבלים יקרים לי ללב ועדיף למתוח עוד כמה דקות בפירוק בשביל להשאיר את החדר נקי כמו שהייתי רוצה לקבל אותו בעצמי. עשיתי רק טעות אחת שעלתה לי בזמן ובמאמץ, והיא שלא חזרתי למדריך. למחרת גיליתי שהיה סעיף במיוחד לפירוק שהיה עושה לי חיים קלים יותר וגורם לכך שבמקום לפרום כל נקודה בספירלה בנפרד יכולתי פשוט לשלוף 3 חבלים ולגמור עניין. לא נורא, בשביל זה יש את הפעם הבאה. מבחינה מקצועית היה שווה ללמוד על כמה סוגי היץ' חדשים ולתרגל אותם שוב שוב בכל קודקוד והצטלבות חבלים.
אחרי שחזרתי פנימה לדירה ואחרי מקלחת קרה הידיים דגדגו לי בקטע טוב ממש עד שנרדמתי. זאת מהותה של עבודת כפיים. היא נצרבת בעצבים ונשארת גם אחרי שכל החבלים פורקו ואוחסנו. הידיים שלי עוד לא קשות ומחוספסות מספיק וזה יבוא עם הזמן. בינתיים אני נהנה מהריגוש.