הקדמה...
בכל פעם שאני מתחיל לקרוא ספר אני דווקא פותח את העמוד האחרון. אין בו כמעט אף פעם פריט מדע שמקלקל את הסיפור כולו, ולא היה מקרה אחד אפילו שבו זכרתי את קורותיו משקראתי אותו שנית. אולי בגלל שהספרים שאני קורא ארוכים מכדי לאחסן פרטים ללא הקשר בזכרוני, ואולי בגלל שהמסע יותר מעניין. זהו פוסט ראשון שאני מפרסם בבלוג ראשון שאני כותב אי פעם, ובהתאם למסורת, אתן לכם דווקא את העמוד האחרון (לעכשיו) של המסע שלי שמסמל התחלה של פרק חדש- איך זכיתי בסשן BDSM ראשון גם הוא.
הצטלבות דרכים
ליידי (כמו Lady) מצאה אותי בכלל. בים של נשלטים, המציעים את גופם לרשות כל שולט, היא פתחה את הפרופיל שלי1 והתעניינה מהו צעצוע מסויים שתיארתי בו. היא לקחה עליי בעלות, ודרשה שאדגמן אותו עמוק בתוכי. פלאג מגניב שלא רואים כל יום, לא מכירים יותר מדי בשם שלו, ושממש לא קל לתפעל. מה שהיא לא עשתה זה לחפש אותו ב-google, כי זה יגרום לקסם ללכת לאיבוד, ישלול ממנה את הדמיון, ואת היצירתיות שלי בהדגמה. היא דאגה לציין לי את זה.
אני יכול לעבוד עם כזו ליידי! כניסה זריזה לפרופיל שלה והנה היא רושמת שהיא מחפשת מישהו גם לקשר יותר מבוסס ואת שם הקשר שלה באפליקצייה פופולרית. זה עוד לא הזמן, כמובן. צריך להרים מצגת שתבייש את הפורנו שגרם לי בכלל לרכוש את הפלאג מלכתחילה. בשלב הזה התקשורת היתה א-סינכרונית, והיה לי את כל הזמן שבעולם לארגן את סט הצילומים ואת האביזרים הדרושים לי, וזה קרה כבר באותו יום. עם אחרים המתנתי כמה ימים לשעת כושר, אפילו שבוע-שבועיים לפני ששלחתי תמונה. בשביל שיהיה לי סיכוי עם ליידי עליי להכות בברזל בעודו... -לדחוף את הברזל החם לתוכי... וואטאבר.
תמונה של הפלאג המתכתי על השולחן צמוד לבקבוקון חומר סיכוך פופולרי כדי שיהיה למה להשוות את גודלו. תמונה נוספת מזווית שנייה שפותחת את התאבון. הפלאש דולק, והפלאג מבריק בכל התמונות, ממש קופץ מהמסך על הרקע של השולחן השחור. שלישית ורביעית בפעולה, ועוד איזו! אני על הברכיים, פעם מכווץ ופעם דוחף עם פי הטבעת כנגד הפלאג. להכניס אותו זה קל וסטנדרטי עם קונדום וקצת מהחומר סיכוך. להוציא אותו כפי שהתכוון המהנדס, קשה אך לא בלתי אפשרי, וכשהחור מנסה להתרחב המצלמה תפסה את ההבדלים בין שתי התמונות בלי טיפת בושה כאילו היה איתי צלם מקצועי. אחת העבודות היותר טובות שלי, תשע מעשר הייתי אומר. נשאר רק לגלח את הטוסיק בשביל שבאמת יהיה על רמה, אבל את זה נשמור לפעם הבאה כשתגיע.
את ההודעה שלה חתמה ליידי במילים 'הזדמנות חינוכית'. אז יחד עם התמונות תיארתי לה בפסקה את הפלאג, ואת החוויה של השימוש בו. למי מכם שלא זכה לשחק עם חפצים מתכתיים, הם מוליכים חום בצורה נפלאה. החלק הכי טוב בהסרת הפלאג, ובמיוחד לאחר התהלכות של כשעה לפחות איתו היא שהוא הספיק לאגור את חום הגוף, וממש כיף להעביר עליו את כפות הידיים והאצבעות שתמיד קרירות יותר מעומקיה של תעלת השפכים הרטובה (כמובן אחרי שמסירים את הקונדום שעטף את הפלאג, סקאט לא מושך אותי, למתעניינים..).
בסוף ההודעה שלי שאלתי אותה אם הצלחתי לעורר אצלה סקרנות וחשק לעוד. שנינו לא ממש רוצים להיפגש באמת, יותר בעניין של קשר אונליין. היא נתנה לי ציון מושלם כעבור כמה שעות וביקשה שנמשיך להתכתב באפליקצייה. יש כמה עניינים שצריך להלבין לפני שקופצים קדימה, אבל עליהם אני אדלג מצנעת הפרט. כל זה קרה לפני כמעט שבועיים. ספויילר- יהיה סשן מהמם.
1. לא בכלוב, באתר אחר שעליו אספר בהזדמנות.