סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נעורי הגבעות

בלוג ראשון אי פעם. בתכנית האמנותית:
◄ מחוות למקומות והאנשים שבזכותם BDSM כל כך יפה.
◄ חוויות אישיות מפורטות במידת האפשר.
◄ אינטרקציה עם הגולשים! תגובות יתקבלו בברכה תמיד.

לעוד תוכן ומידע כללי עלי בקרו בפרופיל, בפורום, ובגלריות.
לפני 7 שנים. 4 באוקטובר 2017 בשעה 21:11

קישורים לסיפורים הקודמים: סשן 1, סשן 2.

 

רגע לפני..

בשיחת התן-קח שליידי ערכה לי לפני שהתחלנו לשחק העלתי הצעה מגונה. מה בדבר תקופת צניעות צנועה כתנאי מקדים לסשנים שלה? ההצעה נשארה רק בזכרון, אך איזה מזל שאפשר ליזום דברים עצמאית. ואיך המזל מתנהג כגלגל ומתהפך עלינו. כאשר קבענו תאריך לא עלה בדעתנו שהילד (או ילדה? לא יודע, השיחה באנגלית..) שלה פתאום חולה, ונצטרך לדחות. אחרי שקראתי עשרות סיפורים אירוטיים על מלכות מרשעות ידעתי לאן העסק הולך. נעילה קצרה פתאום מכפילה את אורכה בלי יכולת להתנגד. או שלא. ליידי יוצאת דופן באנושיותה, והיא אפשרה לי להשתחרר ולפרוק עול. אני חייב להחזיר לה על זה בהתנהגות למופת, זו הדרך היחידה.

 

רגע לפני על באמת..

התאריך החלופי הגיע ללא אירועים מיוחדים, אמנם הופתעתי לשמוע שהילד עדיין מנוזל וער בזמן שאנחנו מתחילים, אבל זה מבדר לחשוב עליו מבקש מאמא את הטלפון שלה ואיך היא מסרבת בתקיפות לא אופיינית. התחלנו כרגיל במסדר ציוד, והפעם היא ביקשה לראות את הכפפות המונעות ממני גישה לאצבעותיי. המחשבה היתה לתקשר כאילו טלפונית כשלי אין גישה לאף אחת מהידיים, אבל מסתבר שהאפליקצייה שאנו משתמשים בה לא תומכת בכך. אם כבר בוידאו, אבל גם לזה יש את הצרות הברורות. הכניס לי לראש לשקול ברצינות קנייה של מצלמת רשת למחשב כדי להרחיב את האופציות שבפנינו, ואגב קניות, בתמונה ששלחתי עם הכפפות כדי שתוכל לבחון אותן לתכניותיה צירפתי מוצצי פטמות בואקום חדשים, וראש לויברטור בצורת יד אנושית עם שתי אצבעות בתנוחת 'גש הנה' שגם כל כך מזוהה עם חליבת הפרוסטטה. אם כבר ניתן לה עוד משהו לחשוב עליו או להסיח את הדעת מהתכנית שהתקלקלה.

כנראה שבאמת נדלק איזשהו ניצוץ בצד השני, כי מיד לאחר נאום קצרצר המבטיח שהיא תבדוק לעומק את כמות השימוש בחבלים שהיא תדרוש ממני בעתיד הקרוב, היא מסרה שכדאי שאכין את הויברטור, את המצבטים היפניים האהובים עלייה כל כך, ואציג לה כלאחר כבוד את האורח החדש בתיבה. נדרתי לעצמי התנהגות למופת- ובפעם הראשונה אי פעם אצבעות גומי שחורות ורטובות חדרוני וליטפוני לעיני המצלמה. עשר שניות של אקסטזה סה"כ, עוצמת הרטט של הויברטור עולה בהתמדה לכל אורכן. נכון שהיתה גם דקה של גישוש מקדים סביב החור וקרב אבוד מראש של שרירו הסוגר שניסה למנף את הרטיבות כנגדי. הכול נתפס במצלמה ונשלח. כיף לא נורמלי מבחינת הנוחות לעומת שימוש קלאסי ביד שלי עצמי, אבל עדיין לא תחליף לדבר האמיתי, לחום וללחץ המשתנים שיד יודעת לתת.

 

ליידי כבר מבסוטה מהסרטון, ואחרי שוידאה ששאר הציוד כבר מוכן, בודקת שוב ברשימות שלה (היא מכינה רשימה??) ומוסרת ששכחה את המשקולת-מותח-ביצים ושהיא רוצה עכשיו קלוז-אפ שלהם. איי-איי-איי, איזה לילה כואב עומד להתחיל.

ההמשך כאן..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י