לפני 7 שנים. 4 בינואר 2017 בשעה 20:29
אני די חדש כאן באתר, לא בעולם השליטה (דווקא הכינוי הזה), בגיל קטן לא ידעתי כלל שקיים כזה עולם, הייתי ילד קטן ותמים, אך כבר אז העולם הזה היה קיים במוחי, כמובן שאז לא ידעתי איך להגדיר אותו לעצמי, להבין בכלל מהם התחושות, המשיכות, התשוקות, רק ידעתי שזה לגמרי עושה לי את זה כשיש מישהי שמכתיבה לי את הדברים, זה מרגש אותי, זה מעביר בי צמרמורת, ולפעמים תחושה כזו שגם כיום אין לי הגדרה בשבילה, אבל מה שבטוח היא לא אדישות, ואני אוהב אותה.
לא תמיד הצמרמורת הייתה באה מעליונות נשית מינית, לפעמים דווקא מעליונות מנטאלית, לפעמים מענישה, אך ככל שהתבגרתי, והתאהבתי בפילוסופיה, דמגוגיה, וכמעט כל תחום בנפשהאדם וחשיבה עמוקה, והשתלבתי בעולם העשייה והפסיכולוגיה, הבטחון העצמי גדל, והתעצם יותר ככל שלמדתי את העולם והאנשים שבו דרך הראי שלי, העדריות שבדעת הקהל, תמימות, פחד עצמי, אחווה אנושית שנמצאת בכל מקום ובעיקר ברגע האמת, בלי לשאול לפני או אחרי לדעה או אג'נדה כזו או אחרת, טוהר ורוע, תמימות ונוכלות, שפת גוף ודפוס חשיבה - ומטבע הדברים גם את העולם הזה כבר לא ראיתי באותה שטחיות, אמת שעדיין אני יכול להנות מחוויה קטנה כזו או אחרת, של שליטה מהסוג שאהוב וחביב על כל מלכה באשר היא, אך שום דבר הוא לא מהותי, ולא מביא אותי לשום מקום באמת, הצורך עבר מסטייתי לנפשי, רצון לקשר פנימי, תשוקה לקשר עמוק, שהוא לא כלום מלבד מובילה ומובל, מכתיבה ומוכתב, וזה הכל, פחות עבד ומלכה, פחות שולטת ונשלט, לא שולל, זה כיף ונחמד וכנראה שלא אתנגד, אבל הבאמת באמת - שלא רק נדליק אחד את השניה כל אחד במה שמדליק אותו אם זה אופי או יופי, אלא מישהי שמעבר לכל זה אני אשתוקק ללמוד אותה בעל פה, את גופה את נפשה את נשמתה, את רצונותיה, חולשותיה, תכונותיה, שאדע בכל רגע נתון מה היא תרצה, ומה היא לא, כל פסיעה שלה אני יהיה שם הרבה לפניה, להכין לה, לדאוג לה, זה שאני יהיה תחתיה לא בהכרח שאני לא יכול לקחת עניינים לידיים לרגע, ולהחליט עבורה מה טוב לא ומה לא, על סמך הכרותי אותה, שאני אהיה רגוע לחלוטין בידיה, אדע שיש לי את הסמכות הטובה ביותר בעולם, היא דואגת לי, היא משעבדת אותי, היא ה'אמא' שלי, היא הכל עבורי, ואני מסור אליה בכל נימי נפשי...
כן, אני יודע שזה הרבה לבקש, לא אחת ולא שתיים אמרו לי זאת כאן, בין אם זה היה לחיוב ובין לשלילה, והאמת הן לא היו צריכות לומר זאת, לא הרבה נתקלתי כאן באתר, ישנה אחת שאני יכול ממש להעריץ בעניין הזה, וישנן עוד, אבל לפעמים אתה נתקל בפרופילים של מלכות פח, עם דרישות הזויות,מספיק לקרוא שורה אחת ואתה כבר מבין שזו לא מלכה אלא מישהי עם מטען של פורקן יצרים, ואם יכולים לפנק אותה על הדרך מה טוב, בלי טעם וריח ומחשג קלוש של שליטה, ובוודאי לא עצמית, לא אחת נתקלתי ב"מלכות" שדרשו תשלום או נתון אחר שלא קיים בי והתגובה הלא ה"מלכותית" הלא שולטת שלהן לא הותירה מקום לספק, ומאידך, ישנן מלכות שעושות אור בעיניים, חום בלב, משיבות במלכותיות ואצילות, נימוס, מכבדות אותך ביחס גם אם הן רואות את עצמן כמלכות ואותך כעבד, וגם אם הכי הרבה הצלחת לעצבן אותן בלי להתכוון הן פשוט לא יענו לך, קשיחות אבל מלכות, שליטה עצמית! אין כאן התלהמות ברברית ורצון להכניס לשני ולהראות לו וכו, הרי אם אני כל כך כלב/עבד/סמרטוט ולא שווה - איך אתה מורידה את עצמך ממרום מלכותך ל"אפס עלוב שכמוני"?! כנראה היית שם מהתחלה, שלא נדבר על מינימום רמה ותחביר וכתיב תקני.
אני מקווה למצוא כאן (???) בקרוב את המיוחדת שאוכל להמליך אותה עלי, למצוא בה מרגוע, ולהביא לה אותו חזרה בענק.
מלכות אמת - עינינו נשואות אליכן, תשארינה מלכותיות, אציליות, ותהוו דוגמא למופת, ומודל לשאיפה.
