מבט לתוך הנפש

מסתובב, תוהה, ומחפש ולא מוצא, ימין ושמאל הרבה רעש והמולה בלי ממש, בפינה יש שקט אך אין שלווה, נמשך שוב אל עין הסערה, תועה כה וכה מבקש הכוונה, מביטים בי וחולפים, עסוקים בעצמם, לא יודעים ולא מבינים, רודפים אחרי צילם, ואני שואל "איה את??" לבושי מהודר, מהוקצע, מושך מבט, עין רעה, הרמת גבה, אני מהנהן בראשי "אכן, כולכם עירומים, בין אם לרגלי אדונית או סתם כתבנית, איני כמוכם, מחפש אני את גבירתי, בידה מפתחות ליבי, מפת חדרי נפשי, כשאמצאה, את בגדי תפשיט, תחשוף מערומי, תאחז ליבי בידיה, כחומר יהיה באצבעותיה, לה אמסרנו לעד".
עיניהם נעוצות בי, מבטיהם מבולבלים, חלקם מבינים אך מנידים בראשם וחוזרים לסוב סביב עצמם, ומפטיר אחד "כלך חסר מזל.." שתקתי, אין אמת בדבריו, עוד אמצא את גברתי, אתחבר אליה בכל נימי נפשי, אלמד אותה, ארגש, אכבד, אעריץ ואנשק, ושלה אהיה לעולמים.