לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבט לתוך הנפש

לפני שנה. 13 בספטמבר 2023 בשעה 9:43

מאז שאני פרוד, כבר מעל חודשיים שאני קבוע בימי שני מוציא את הבייבי שלי מהגן ולוקח אותו לאחר צהריים משותף, מלא בחוויות של אב ובן.

אחד הסימפטומים האפשריים לאוטיזם הוא קהות רגשית לזולת, ולעיתים אף חוסר יכולת לחוש אמפטיה. העבודה המרכזית שלנו כהורים בנקודה זו היא לעזור לו לבנות קשר בין תחושותיו בסיטואציות מסוימות לבין תחושות הזולת באותן סיטואציות ולחבר ביניהן, ובכך להבנות אצלו אמפטיה.

תודות לאינטליגנציה רגשית מאד גבוהה אצלו, הדבר אינו בלתי אפשרי, ואט אט בסיעתא דשמיא אנו רואים פירות.

הרוטינה שלנו בימי שני היא, לצאת לקניון, לאכול ארוחת צהריים משותפת, ואז מבלים יחדיו במשחקייה כל אחר הצהריים והערב. רגעים שבהם האינטימיות הרגשית שלנו חווה חיבור עוצמתי שמזין את שנינו עד לפעם הבאה.

לא פעם, הוא מבקש לדלג על הארוחה ולרוץ ישר למשחקייה כי הוא ״לא רעב״.. ואני, שכל מכריי ויודעי שמי, מודעים עד לשד עצמותיהם שברירת המחדל שלי הוא רעב קיומי, מסביר לו בנועם שאבא מוכרח לאכול את ארוחת היופי שלו, שהרי הקוביות בבטן לא יטפחו את עצמן.. הסבר שהוא כמובן מתקשה להבין ולאמפט.

היום, כהרגלנו, נכנסו לקניון ושאלתי אותו האם הוא רעב ורוצה לאכול, והוא כרגיל ענה: ״לא. אני לא רעב. אבל אתה אבא, אתה רעב?״…

ליבי ליטרלי החסיר פעימה

Lady cbt​(שולטת) - ריגשת 💜
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י