על מה שמכאיב

זְכֹר נָא לִי
הַכְּמִיהָה, אֱלֹהַי
נְעוּצָה בִּבְשָׂרִי הַמַּאֲכֶלֶת
אָנֹכִי, הַנֶּעֱקָד
הַמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ
כָּפוּף לְיוֹצְרוֹ
בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ אֶל
עֵבֶר פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ
וְלִי, לִי אֲבַקֵּשׁ נֶחָמָה
עַל נַפְשִׁי אֲשֶׁר
מְאֹד נִקְשָׁרָה (בַּעֲבוֹתוֹת)
לֹא רֻחָמָה
זִיו פָּנֶיהָ יַשְׁאִיר בִּי
הָרֹשֶׁם
וְכַפִּי, שֶׁנִּטְּלָה וְהֻנְּחָה
בָּאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת
רְצוֹנָהּ הַשָּׁלֵם יִשְׂרְפֵנִי
לְאֵפֶר, וְנִיחוֹחַ הָעוֹלָה
וְהַקָּרְבָּן
יְהִי לָךְ לִשְׁלָמִים
הָעוֹקֶדֶת וְהַנֶּעֱקָד
וְהַמִּזְבֵּחַ