עמידה באור הזרקורים.
בהתחלה כשהתחברתי לכאן הרגשתי שמצאתי מקום בו הסוטה שבי מרגישה בבית. נורמלית בים של עוד מלא נורמלים :) ונולד בי הצורך להוציא ולחשוף מהצד הזה שבי לכתב - בבמה פומבית. מתוך ביישנות ו/או פחד ״במה״ יחד עם רצון שלי להוציא בלי מחשבת סינון, החלטתי לעשות את זה הכי אנונימי שיש ופתחתי חשבון נוסף לכתיבה. בשבילי נטו - להוציא ב-פומבי.
לשים פיסות מהסוטה שבי באור הזרקורים, כנה בלי טיוח ובלי ליפות.
הייתי צריכה מקום בו אוכל ״לזרוק״ אליו מחשבות (Message in a bottle) לשם התרוקנות, חשיפתם לאור וגילוי עצמי.. לא להכירות או אהדת קהל.. ותכלס, גם לא רציתי שיפנו אלי בתגובות או הודעות (אדומות/סגולות), על יכולת התאמה להגשמת הכתוב ועוד בלה בלה כזה בגלל פוסט סוטה.
ולמה אני בכלל מעלה/כותבת/משתפת אתכם בזה?
אז זהו.. אני מרגישה שהגיעה הזמן להתאחד עם עצמי ולהוריד מסיכה.
ויותר מהכל, מרגישה מוכנה ושלמה להיות עירומה בכתיבה שלי - מולכם.
ואם זה לא נאה/יאה/יפה בעיניכם אז... בנוסח הנשי - תלקקו לי! ;)
אל תצפו למצוא שם סיפורים רהוטים או פנטזיות כתובות בתיאורים מורחבים בפרטים, אבל מי יודע אולי עוד יגיעו פעם... אלה יותר פירצי מחשבות, רצונות ותהיות של הצד הפרוע שלי.
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=97382
*כמה נשימות עמוקות לפני פרסום, הלב רץ מרתון... GO!
