רציתי לכתוב על כל מיני צורות פנייה שמורידות אותי. לא, לא לריצפה במובן החיובי אלא מורידות אותי כמו "מאבדת עניין בשנייה"..
כמו:
"מה ניש?"
"היוש"
"אוהבת אנאלי?"
"כלבה"
"מה גודל החזה שלך?"
"בת כמה את?"(כתוב בפרופיל)
"סיקרנת".. (וכששואלת מה סיקרן אין באמת תשובה)..
אני שואל את השאלות..
אבל
בא לי לכתוב מה *כן* מעורר עניין. להתמקד בכן. אז אין תשובה מנצחת ולא יעזור להעתיק מכאן ואז לשלוח כי זה לא המילים זו ההתכוננות .
אם סיקרתי, יהיה נעים אם תפרט מה עניין אותך.
קל לי ובא לי יותר לשתף כשאתה יוצר מרחב. כשאתה מוביל.
וההתכווננות. עצם העניין. אם זה להתכתב ולהעביר זמן אז תגיד, בא לי להתכתב. אם זה חרמנות אז תגיד אני חרמן ובא לי... אולי אגיד תודה אבל לא תודה ואולי אזרום. מה שבטוח זה שאכבד ואעריך.
ומה שבאמת מדליק אותי זה כשאתה במינון מדויק ורך בעדינות, בנחישות וברגישות, מראה לי מי ה"בוס". כמו להגיב על משהו שאמרתי במשפט כמו "זה משפט שלא אומרים לשולט" .. מצליחים להבין. זה לא להגיד "תתנצלי או שתענשי" (ריבונו של עולם עוד לא הכרנו ).. זה להציב אותי מול מי שאתה.
בטח יש עוד מלא מה לא ומה כן.. מוזמנים כמובן להוסיף ולגרוע. מעניין יהיה לקרוא.
