לפני 7 שנים. 12 במאי 2017 בשעה 20:51
בעיני רבים זכרון היא תכונה חיונית, חיובית והכרחית.
בעיני במקרים רבים השיכחה חיונית הרבה יותר.
השיכחה מקלה, השיכחה משחררת.
מנגנוני שכחה הם אלו שמצילים אותנו ויוצרים את המשכנו.
בדיוק כפי שהמאמי המדהימה שלי תכרע ללדת ביום מן הימים למרות הסבל הנלווה והכאבים הכרוכים, אך למרות הכל תרצה לעשות זאת פעם נוספת (לכל הפחות)
בדיוק כפי שבחור מחליף את אותן אקסיות חסרות תחליף בחסרות תחליף וחסרות רסן אחרות.
הדינמיקה של החיים בליווי כמה כאפות מרעננות מזכירות לנו לשכוח.
זכרון יוצר תקיעות, מירמור ואגירת טינה.
שיכחה יוצרת טעינה.
זכרון זה לחלשים, שיכחה זה לבעלי זכרון חלש.
הייתי ממשיך את הפוסט אבל לא זוכר מה רציתי לכתוב:)