מגיע לתחנה של 14th , עולה מהסאבווי .
בן דוד שלי, אצלו התארחתי הבריז כי זה היה יום ראשון, ונכון לאותה תקופה ימי ראשון (בלבד) היה יום המפגש עם הגרמניה שלו שלימים נהייתה אשתו.
פוסע לעבר בר חשוך ומגניב שמנגן סמית'ס כל הערב.
מתיישבת לידי מישהי צעירה ממני משמעותית.
עם שיער בהיר משמעותית משלי
ועינים כחולות משמעותית מ(החומות) שלי.
מתחילים לקשקש, שיחה וחיוכים זורמים להפליא.
כבר רץ לי בראש סרט ששילוב שלו עם צהוב נותן ירוק.
מספר לה שאני מישראל ובאתי לבקר בן דוד שגר ב upper west.
אמרה שהיא רוצה לבוא לארץ (הסרט בראש ממשיך כבר לסרט המשך)
כי אין יותר בר מזל מאשר לצוד בלי להתאמץ איזו hot babe ניו יורקרית שנראית מעולה והיא רוצה לינוק יותר מאשר הפר(ה) רוצה להניק.
באופן מעודן ולא מרומז חתרתי לענייני איך מתקדמים ולאן.
מסתבר שכמה מטר מאיתנו ישב בחור מאושר שעונה לטייטל של בן זוגה של הברבי.
לא ידעתי אם להיעלב שלא היה בו שמץ קנאה מהפלירטוט המתמשך של בת זוגו שתחיה ותחיה אחרים.
מסתבר שמנהטן על בנותיה המהממות מסבירות פנים, אבל רק פנים. לא בהכרח פינים.
רק בארצנו הקטנטונת נחמדות יתרה מתפרשת כנכונות לפעילות מינית יתרה/ מיותרת.
אולי זה מה שגורם לבחורות להיות נחמדות רק כשהן חושקות במישהו למטרות לא תמימות.
או שאולי אלו הגברים שחושבים שכל אחת שחושפת חצי שן בחיוך בהכרח רוצה לחשוף עוד כמה דברים כדי שייגרם לה חיוך.
וכך חזרתי לדירה אחרי ערב עם מוזיקה מעולה , מסופק לפחות ברמה האנתרפולוגית ומוזיקלית