פרדוקס ושמו בדסם

גבר. אמיתי, דומיננטי ומוביל,

שנראה טוב וסגור על עצמו. אינטילגנטי ושנון. שיקשיב לי יצחיק אותי וינגב לי את הדמעות.  

פנוי בסופשים.

שאוהב קודם כל לדבר ולהכיר, ורק אחר כך שידע גם מתי לגרום לי לשתוק. עדין, סבלני, עם אורך רוח. בדיוק עד הרגע שכבר לא צריך להיות עדין, וסבלני, ועם אורך רוח.

שהאש ביננו תהיה במידה הנכונה. מחממת, על גבול השורפת, אבל רק על הגבול. בין העונג לכאב.

בדסמי במונחים וניליים. ונילי במונחים בדסמים. אחד שאוהב להוביל. שיכניס לי קצת סדר למחשבות ולבית ולחיים.

שידע לקבל אותי על מצבי הרוח שלי והשריטות שלי. שיבין שפעם אני אש ופעם מיים. אבל שלפני הכל - אני אישה, ואני אמא. ויש לי מציאות להתנהל בה ומעט מדי זמן לשחק.

שיחזיק אותי קצר, אבל יבין שלפעמים אני יוצאת לטרוף את העולם. וחוזרת אליו עם כוחות והמון סיפורים וחוויות. ציפור שקצת קשה לה להיות כל הזמן בכלוב.... אבל גם חם ונעים לה ככה. רק לפעמים פורשת כנפיים אבל חוזרת הביתה אל הדבר האמיתי.

הדרך לליבי קלה כל כך. ליטוף, מילה טובה, משהו לאכול.

הרבה ליטופים. הרבה סבלנות.

מגע בין הרגליים.

מכות בטוסיק.

ומה יש לי לתת לו בתמורה?

חברות

הכלה

ואני מוצצת סוף (;