מזג האוויר האביבי עושה את הכל קל יותר.
מאוורר.
יותר בחוץ, יותר פתוח. הגוף לא מוכן להליכה בגופיה. קצת מביך. כמה קילו שהייתי מעדיפה לטשטש, יש שיגידו שזה נשי.
ועוד מעט הסיגריה האחרונה שנשארה ממתנת היומולדת, יודעת שטוב שכך אבל גם שמחר יהיה לי מבאס.
וחושבת לעצמי שיש פה את הפוסטים היפים ביותר שקראתי שנכתבו על ידי גברים בנושא אהבה.
יש פה שולטים שמדברים על הנשלטות שלהם כמו שהייתי רוצה שהגבר שלי ידבר עלי. שיראה אותי, שיבין, שיעצים.
״רק״ מכשול אחד. אני לא מתחברת לכאב, ולא מתחברת להשפלה. בעיה.
במסע של החיים שלי כרגע הגעתי לכאן. יש פה צורת חשיבה שהיא החשיבה שלי. יש פה נשים שכותבות את הרגשות שלי. יש פה גברים שחוץ מעניינים ״קטנים״ של שוטים וקולרים הם הגברים האידאלים שלי.
אז איך. איך זה שאותה צורת חשיבה תיאורטית מובילה לפרקטיקה כל כך שונה. ואיפה הוא המקום הזה שבו יש עוד אנשים שגם החשיבה שלהם תואמת לשלי, וגם הפרקטיקה.
