שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרדוקס ושמו בדסם

מתחברת לעולם של יצרים ממקום רך ומנומס.
לפני 7 שנים. 19 באפריל 2017 בשעה 21:49

״את אף פעם לא מתכוונת, את פשוט עושה״

המשפט הזה צרב אותי.

כי הוא נכון.

(ואולי תודה לך שאמרת אותו).

 

המשפט הזה נאמר בכעס.

את (אני) מצהירה על עצמך שרוצה כך וכך וכך.

אבל בפועל מתנהלת לגמרי אחרת.

 

ונשבעת לכם שגם אני מבולבלת מזה.

אני לא מרגישה בזמן אמת את הסתירה הזו. אבל המבטים המשתאים מסביב מראים לי אחרת.

אני לא רוצה לחיות ככה כל החיים. אבל לא יכולה לוותר.

 

״אני דואג לך. יכול להיות שפעמיים זה נגמר בסדר. אבל את לא יודעת מה יקרה בפעם השלישית״

אמר הנשמה התאומה שלי ששומר עלי. ״את אמורה לפחד״.

- את אמורה לפחד כשאת מזמינה הביתה מישהו שאת לא מכירה

- את אמורה לפחד מלרצות ללכת עם אדם שפגשת לעשרים דקות לסשן במקום מבודד

ואני מבינה בהגיון שיש לי המון סיבות לפחד. אבל לא פחדתי. לא מהם. אולי מעצמי, וממה שנהיה ממני.

 

 - אין טעם לשלוח הודעות. שומרת את הזכות לא לענות -


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י