הפער הגדול שבין כמה שנראה לי שזה יקח לכמה שזה לוקח בפועל לא מפסיק להפתיע אותי. פאקקקקקקק במובן הלא חיובי שלו.
מתה לישוןןןןןן
המנהלת שלי עוד חודשיים יולדת. המנכל בשנטי ואנחנו כבר צופים את הטירוף. אני אעבוד המון שעות שחלק מהן יצטרכו ללכת למנקה.
וזה גורם לי לחשוב על כמה קשה לי מערכת יחסים עם ״עובדת משק בית״.
לכאורה - אני משלמת לה עבור שירות. בפועל - אני מכניסה בנאדם זר למקום הכי אינטימי בחיים שלי ובונה מערכת יחסים שמשום מה מלחיצה אותי. עובדתית אני יודעת שיש עוד שרואים את זה כמוני, ויש גם את אילו שלא. יש שמסדרים לפני שהמנקה באה, ויש שמבלגנים כי ממילא מחר תבוא המנקה.
פעם הייתי מצטערת שאני לא שולטת. הייתי מביאה לי עבד נקיון ויושבת לי בפאן שלי. גילוי נאות: בסיבוב הזה נכנסתי לכאן בשביל זה. עיצה גרועה שקיבלתי משולט שהייתי איתו בקשר אז. עניתי מגעיל לנשלטים ולא באמת הבנתי את המשמעות. זה לא התרומם מעבר להתכתבות ושיחות כי (א) יש נשלטים הזויים (ב) עשיתי את הטעות הרווחת של לחשוב שמהמילה הראשונה צריך לשלוט (ג) זה לא אני.
היום אני מצטערת על הזמן הזה, מתנחמת בזה שלקח לי ימים ספורים בלבד להבין שזה לא נכון ולא מכבד, ומאושרת מזה שאפשר לשלם למישהי תמורת השירות הזה בלי הצורך של לקחת את האחריות הענקית שבאה עם להיות שולטת.
ברוך בורא הסאב ספייס - מעדיפה אותו בהרבה ☺️
