הכרתי אותך.
מקסים, אינטילגנטי, מצחיק, חיבור מדהים.
הכל זרם עד המפגש, לא הייתה אש.
הייתי אולי ממשיכה, אומרת לעצמי שזה יבוא כשנכיר יותר, אבל סיפרת על קשרים קודמים כאלו ושנכון להיום אתה רוצה קשר שיתחיל באש.
כששאלת למה, עניתי את האמת. עניתי אותה מתוך מקום מפרגן אבל... הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות.
מה שאני ראיתי כשיחה שהיא פתח לשינוי פגע מאוד והביא לזה שניתקת קשר.
״את לא מתכוונת, את פשוט עושה״ - מסוג המשפטים שמישהו הטיח בי פעם ונצרבו. אז זה קרה גם הפעם.
לא יודעת אם אתה קורא.
לא רושמת לך אישית כי יש לי תחושה שזה יפתח מתקפת נגד על כמה שאני חרא של בנאדם ואני לא מסוגלת להתמודד עם זה (יש לי את הקולות הפנימיים שבאים מדי פעם לספר לי את זה, כשיש קולות חיצוניים שאומרים אותו דבר זה כבר יותר מדי).
כותבת כדי להגיד שאני מצטערת.
כותבת כדי לפרוק את התחושה הזו מעלי.
