שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרדוקס ושמו בדסם

מתחברת לעולם של יצרים ממקום רך ומנומס.
לפני 6 שנים. 29 ביולי 2017 בשעה 15:45

כותבת כדי להבין. 

עכשיו הזמן לשבת ולעשות סדר במחשבות.

היה מדהים. מדהים מדהים מדהים. אוכלים שוכבים מדברים צוחקים ישנים רואים סדרה שוכבים מדברים מסאג׳ מתקלחים אוכלים..... 24 שעות של מנוחה, שלווה, בטחון, הנאה.

אנחנו שונים, ממש. בהמון דברים. באורח חיים, בהשקפות.

דומים בדברים אחרים, משמעותיים יותר או פחות.

אבל דומים בדבר אחד משמעותי - אנחנו אוהבים מגע באותה צורה.

הטבעי שלנו של כמות וסוג ומהירות פשוט מתאים. וזה היה ככה מהפעם הראשונה שנגענו, שנראה לפני המון זמן, וזה לא השתנה עכשיו בסיבוב השני.

וזה מוציא כמויות של אנרגיה תקועה, וזה מרפא וזה נעים וזה לא בדסמי.

מה שאומר ש99.99% זה מתאים לי בול. ונשאר לי רק ללמד אותך את ה0.01% ולפי איך שאתה זורם איתי על מכות בטוסיק זה נראה שיש על מה לדבר....(: וגם לפי האגרסיביות של הפעם האחרונה, זה העיף אותי לגמרי. אני לא תמיד אוהבת ככה אבל באותו זמן... זה היה בול. אז רציתי להגיד לך שלדקה או שתיים הייתי בsub space אבל לא היה לי אוויר להתחיל להסביר מה זה. אז רק הסתכלתי עליך ואמרתי שנראה לי שזה בדיוק מה שהייתי צריכה. שפשוט הייתי צריכה שתזיין אותי. ותהיתי אם הבנת על מה אני מדברת.

כמו שמתישהו אמרת שאני ילדה טובה, ולא ידעת מה שזה עושה לי.

אני אף פעם לא לימדתי מישהו מה לעשות איתי. זה מנוגד לאופי שלי. כי ההנחה שלי היא שבן הזוג מוביל. אין לי עניין להוביל. ופתאום נוצר מצב מעניין שאני רוצה להוביל אותך לדעת איך להוביל אותי.

אני לא מנסה להפוך אותך לשולט, בסה״כ אני לא נשלטת. וכיף לי במגע שלנו ונעים וטעים ומעיף כל כך.... אבל לאט לאט אני אלמד איך ללמד ויש לי תחושה ש... איך אמרת לי? ״אתה שם, אתה רק עוד לא יודע שאתה שם״.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י