לפני 6 שנים. 14 באוגוסט 2017 בשעה 4:21
היי, אפשר כמה מילים איתך?
ההודעה שלך מאתמול פגעה בי מאוד. אני משתדלת מאוד.
תאמין לי שכל יום אני מסתכלת על עומר, על גולן, על מרים ועל יונה (כל השמות בדויים) והייתי רוצה להיות כמוהם.
אני צריכה את העבודה הזו.אבל כמו שהיא. אין לי מעבר לזה מה לתת. הלוואי שהיה.
יש לי מתנה מסויימת. הראש שלי בדברים מסויימים עובד טוב.
אני לא יכולה לפתח את זה בגלל החרדות. בגלל זה לא הלכתי ללמוד. או הלכתי ופרשתי.
אם נותנים לי משימה אני מבצעת. אבל אני לא מנהלת. ואני צריכה את הזמן הזה שאני לא בעבודה.
חושב שנוכל להמשיך לעבוד יחד?