לפני 6 שנים. 7 בספטמבר 2017 בשעה 10:27
אבא שלי (הביולוגי) פורש בקרוב.
אני אצטרך הרבה יותר זמן ממה שיש לי כרגע, לרשום עד כמה מורכב נפשית היה מבחינתי האירוע הזה.
אבל עמדתי בו בכבוד (נראה לי... :)
מה שכן
זה התקיים באחת מחברות ההייטק הגדולות
מזמן לא ראיתי כל כך הרבה גברים בסנדלי שורש
מעט מאוד נשים
אחת נראית נורא
השאר חמודות
והרגשה קשה של החמצה...
ביקום מקביל
לא הייתי מנסה להתאבד בגיל 16
לא הייתי מתחילה תרופות
לא היה נדפק לי המוח
הייתי ממשיכה להיות ״החכמה״
הולכת ללימודים גבוהים
ואולי ככה היה נראה היום יום שלי
האם אני עצובה שהדברים התגלגלו אחרת?
קצת, לפעמים
יש גם דברים טובים שהרווחתי לאורך הדרך
איזה כיף יהיה
אם בתוך אחד הבניינים האלו
קיים מישהו שיאמץ אותי.
מיזוג מושלם
של שני עולמות
שהם חלק ממני