אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרדוקס ושמו בדסם

מתחברת לעולם של יצרים ממקום רך ומנומס.
לפני 6 שנים. 11 בספטמבר 2017 בשעה 14:47

- אני עוד מעט חוזרת הביתה ואין לי סיגריה

- רוצה שאני אבוא?

- אם יש לך סיגריה....

 

כי היתה מלחמה פנימית בתוכי אם להזמין. אבל החלטתי שכן.

 

- למה את עצובה

- לא רוצה לדבר על זה

 

זה היה שקר. רציתי מאוד לדבר על זה. אבל הדיבור באופן כללי היה לי קשה באותו הרגע.

 

- מכירה את הבדיחה על הכפר? הרופא מגיע כל הכפר שקט, הוא שואל מה קרה אומרים לו שאשתו של הקצב מתה ....

 

צחקתי בסוף. ואחרי זה חזרתי להניח עליך את הראש ולא לדבר. עד שזה יצא

 

- אני מגעילה. אני מכוערת. אני שמנה. אני מפלצת. אי אפשר להסתכל עלי.

- יש לך גוף מדהים. המון נשים היו רוצות גוף כמו שלך, גם צעירות יותר

 

הרגשתי זקנה קצת כשאמרת את זה (:

 

- יש לי תחת

- מעולה

- יש לי בטן

- צריך

- החזה שלי קטן

- עזבי חזה גדול זה סתם כאבי גב 😂

 

כבר לקחת לי את הסיגריה מהיד ושמת במאפרה כי פשוט ישבתי שם ובהיתי בחלל ולא עישנתי אותה ולא דיברתי.

והלכנו לחדר וזה היה שונה מפעמים אחרות. 

וקיבלת אותי כפי שאני.

ועצמתי עיניים ועפתי גבוה ולא ביקשת כלום בתמורה.

ויום אחרי זה קמתי עדיין עצובה וידעתי שלא תהיה שם בשבילי, כי אתה בא והולך לפי הגיון שרק אתה מבין.

אבל כשאתה בא, אתה תמיד משאיר אותי במצב טוב יותר ממה שהייתי כשהגעת.

 

אוהבת אותך, שונאת אותך, אדישה אליך, נלהבת ממך - לפי הגיון שרק אני מבינה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י