פרדוקס ושמו בדסם

לא יודעת להסביר. פשוט ככה.

לא מבינה אותו,

גם לא את ההוא.

לא רוצה להפתח,

לא רוצה להפגע.

מחכה.

או שלא.

לא יודעת.

—-

אחרי שכבר פירסמתי, חשבתי.

אני לא יכולה להכיר מישהו חדש,

כי אני לא יכולה לעבור התמוטטות עצבים ליד מישהו לא מוכר.

טוב זה לא מצב חדש.

יהיה טוב.

———

רגע. גם זה נוסף בעריכה.

מחשבות הן רק מחשבות.

אין לי אוכל. אין לי מוטיבציה להכין אוכל. או להזמין. או בכלל.

רואה ספיידרמן בין חלק א של רחמים עצמיים לחלק ב.

קצת צוחקת. קצת לבד. הבלוג הזה נותן קצת קשר אנושי. מתחילה לתהות האם זה מזל או האם זה עצוב.

בלטימור,

וושינגטון,

מעולם לא הייתי בהן אבל שנים של צפייה בטלוויזיה יצרו לי קשר רגשי אליהם. אז מגניב. בואו ניסע.