כתבתי פוסט יפה.
באמת.
כבר סיימתי שליש.
לחצתי על משהו והוא בטעות נשלח וכך הלך לאיבוד.
גרוע מזה, זו כבר הייתה הפעם השנייה.
אז חבל
והפסדתם
כי ראיתי את ארבעת הפרקים הראשונים של ״לוציפר״
(אזהרת ספויילר)
ורציתי לחלוק את הפירוש החצי מסטולי שלי לסדרה.
ובצורה מפורטת שנונה ומהממת.
אה מה מה....
נמחק.
אז הנה הוא
לנוחיותכם
(לנוחיותי)
בקצרה
(אזהרת ספויילר - כבר אמרתי)
השטן הוא שולט
מייז היא הנשלטת שלו ואחחח.... כמה שהיא מהממת.
הבלשית אשה עצמאית וחזקה. אז האנרגיה ביניהם עוצמתית ויש מתח מיני ויש מלחמת כוחות, אבל היא לא משתתפת במשחק.
גם אני לפעמים באה למנהל שלי כולי רוצה לשחק, והוא שולח אותי לסגור כמה שיותר קריאות.
אז השטן רוצה לשחק והיא בכלל לא בשאלה אם לשחק איתו או לא, היא פשוט מפוקסת על זה שיש נערה חטופה שהולכת להרצח. והוא כל כך מסוקרן מהפוקוס הזה שלה, שהוא לא מפסיק לחקור אותה.
ויש את הפסיכולוגית. דמות מדליקה. היא נופלת בקסם שלו בלי בושה. היא נהנית כשהוא מזיין אותה. הסקס שלהם מרגיש לי קליל כיפי ולא מסובך. אחחח....
אבל למרות השטחיות לכאורה,
היא הכי יודעת להסביר לו את עצמו.
היא לוקחת אותו בהליכה כשמדובר על להבין מה קורה איתו, ומשם הוא חוזר מפוקס,
והוא
פשוט
לוקח אותה
בהליכה, בשכיבה, בישיבה, או בכל תנוחה.
ואני מדמיינת את הכוס שלה נפתח
וניתק לי חוט המחשבה כשאני נזכרת ש....
לפחות שעתיים היום
ליקקת לי את הכוס.
שכבתי
ונהניתי
והייתי בלחץ מטורף
כי לא הייתי מסוגלת להאמין שאתה באמת נהנה מזה.
וחשבתי שאתה עושה את זה בשבילי ועוד מעט תפסיק כי ימאס לך.
וסיפרתי לך.
ואמרתי ש.... אני מצטערת אם זה נשמע שטחי אבל כמה אני אוהבת בך שאתה אוהב לאכול כוס.
ואמרת שלא כל כוס.
אתה לא נהנה לאכול סתם כוס.
אתה נהנה לאכול את הכוס שלי.
״אם הייתי רוצה פשוט לאכול כוס,
הייתי יכול לאכול כוסים כל היום.
אבל זה דבר שאי אפשר לעשות לכל אחת.״
וזה העיף אותי אפילו יותר.
היה מהמם.