The secret life of a random good girl

או שמחמאות על הקול שלי בטלפון מאנשים רנדומליים זה באמת ממש מוזר? 

אני רוצה להאמין שאני שולטת בעצבים שלי באופן מרשים יחסית בשנים האחרונות. 

תמיד הייתי קצת יותר עצבנית מהאדם הממוצע ואני אומרת את זה עם המון עדינות כלפי עצמי. אבל כבר כמה שנים שאני עובדת על השלווה הפנימית שלי ומצליחה באופן לא רע בכלל להישאר רגועה. אבל השבוע הזה שבר את רוחי לחלוטין ואני מוצאת את עצמי בתשע וחצי בלילה אוכלת אבטיח ומיציאה עצבים על המעט מידי כלים שהיו בכיור. 

שכנים זה דבר נורא. זו המסקנה המתבקשת להגיע אליה מהשבוע האחרון. חשבתי לי שבלי שותפים יש שלווה, אבל זו כמובן הייתה אשליה ככה הוכיחה השכנה ממול. שהחליטה להוכיח לי שהדברים המעצבנים ששכנים יכולים לעשות הם הרבה יותר גרועים ממוזיקה בשעות מאוחרות בתקופת מבחנים. כמו למשל, להשאיר מיץ זבל לאורך כל המסדרון, ״לשטוף״ את הרצפה ולהשאיר שלוליות ענק של מים שהורסות את שטיח הכניסה שלי, להניח שקיות זבל מחוץ לדלת ולהתחנן לכל אוכלוסיית הג׳וקים בעיר להגיע להתארח ובאופן כללי להיות בלתי נסבלת. 

חוסר שעות שינה ושכנה שהטינופת שלה מפריעה להתנהלות השלווה של החיים שלי זה שילוב שהופך אותי לעצבנית מספיק בשביל לחשוב המון מחשבות לא סבירות. כמו הרצון להשאיר לה דבק מרוח בכניסה לבית ולקוות שיהרסו לה נעליים כשהיא תצא מהדירה. 

רעיונות להתנהלות בוגרת שתפתור את הבעיה שלי יתקבלו בברכה. 

A SunFlower 🌻 

המטרה: לצלוח את תקופת המבחנים עם ממוצע 90

מצב נתון: לא צולחת את תקופת המבחנים עם ממוצע עובר 

הצעות תיקון: לשבת על התחת וללמוד במקום להתמרמר ולקנות ספלים, ספרים, שולחנות כתיבה, כסאות מנהלים, מתקני ייבוש כלים וכל דבר אחר שאפשר לחשוב עליו כמקור להוצאה כלכלית.

דרכי פעולה: עכשיו כדי לממש את ההצעה הזו של לשבת על התחת וללמוד אני צריכה מוטיבציה. להצליח בתואר זו (ככל הנראה) לא מוטיבציה שמספיקה לי בשביל להשקיע. אז כרגע נותר לחשוב על מקורות מוטיבציה חלופיים (בכלל לא התעסקות מיותרת בזמן שאמור להיות מוקדש ללמידה), ולהפסיק לקרוא ספרים ולחשוב מחשבות מחרמנות בזמן שאני אמורה להתרכז בסיכומים של שני מבחנים שונים במקביל.  

ובנימה זו אם יש סטטיסטיקאים בקהל שמעוניינים להסביר לי מה זה לכל הרוחות כל האותיות הרנדומליות האלה ואיך מבינים מתי מחשבים מה אני אשמח לאיזה הסבר עם מילים פשוטות של אנשים אמיתיים ולא הסברים שנותנים למחשבון. 

המשך יום מקסים, 

A SunFlower 

קונים עוד ארבעה ספלים מוזרים לאוסף. 😅

It was in that exact moment she realized her life became the unwanted obvious routine she hated so much. 
Flexibility and uncertainty meant something new and exciting can happen everyday. But the painfully unchanging and expected days left no room for excitement, no room for change. She woke up at the same hour every day, drank the same amount of coffee mugs before getting to work, passed by the same streets and entered the same coffee place before arriving exactly 20 minutes too early to her office. On her way to work she met the same dog every morning, she smiled to the same barista, and during her day she answered the same questions and read the same emails as always. 
she sat in her chair knowing on her way back home she’ll have the same thought of doing something different and will eventually go straight home and eat once again some cheese with crackers. 
the days looked the same, they felt the same and her need for action will soon explode. Soon, the books will not satisfy the craving and that’s when she’ll look for something more. Thinking of the weird dream she had last night she closed her phone and tried her best to embrace the all too expected day. 

מחשבות של כמה ימים אחרי:

זה הזכיר לי למה אני אוהבת את זה, הזכיר לי כמה אני אוהבת את זה. 

הזכיר לי למה אני כאן באתר, איזו תחושה חביבה אני מרגישה אחר כך ואת החיבה שלי לסימנים של אחרי. זה החזיר אותי שנים אחורה וכנראה הוציא ממני גם בדיוק אותה תגובה. 

היה מדהים, הדליק ניצוץ ישן שקצת נשכח. 

והכי חשוב הייתי משוחררת לראשונה אחרי כל כך הרבה זמן.  

A SunFlower 🌻 

למה כבר כמה ימים אני רק ישנה?

חוזרת מהעבודה נרדמת, מכריחה את עצמי להתעורר יוצאת עם חברות שותה קולה בבר (ממתי אני שותה קולה ועוד בבר) חוזרת ישנה, עובדת חוזרת ונרדמת לפני שמונה בערב. מה הלוז עם זה? אני מבזבזת לעצמי שעות למידה ואת הזמן איכות שלי עם עצמי.  

עצות להרמת האנרגיות והפרודוקטיביות יתקבלו בברכה. 

A SunFlower 🌻 

לעולם אל תקחו כדור לכאבים מקולגות רנדומליים, אתם עלולים למצוא את עצמכם  קצת בהיי ולגלות שזה כדור מרשם שלא כדאי לכם לקחת. 

חג שמח לכולם 

משעמם לי, משעמם לי ממש ואני מרגישה שחסר לי עניין. 

מפה אני מניחה שנובעת האהבה שלי לסרטי אימה, אופנועים, חוסר אונים ופחד. פחד עושה לי את זה, מתח עושה לי את זה. הקצה, עושה לי את זה. 

וכבר תקופה שמשעמם לי. ריק לי, חסר לי. 

אני צריכה אדרנלין, אני רוצה עניין אני רוצה משהו. 

הבעיה היא שאני נוטה לצד הרציונלי שלי. אני רוצה המון דברים ואני יודעת שאסור או לא כדאי, אז אני מרוסנת. כולאת את עצמי בכלוב בטוח כי קצת מפחיד אותי לשחרר את עצמי. וזו אחת הסיבות שאני אוהבת מסיבות ואוהבת לשתות כי אז אני משוחררת וחושבת הרבה פחות. 

וכל כך קשה למצוא פרטנר שיבין את הטירוף והסתירה הזו בין כל התשוקה והרעב שבי לבין הקפיצות והריסון שאני מפגינה רוב הזמן. כל כך קשה למצוא את זה שארגיש באמת חופשיה לשחרר איתו. כל כך קשה למצוא את התחום להפיק ממנו אדרנלין שישחרר אותי. 

בקיצור משעמם לי. 

אז מאז שהבסטי עבודה שלי עזבה, אני מתקשה לשמור על רף שתיית המים שלי. וזה אם אני עדינה עם עצמי, אני פשוט לא שותה מים כי היא כבר לא כאן לחפור לי כל עשרים דק ולמתוח עליי ביקורת. 

הבוקר, לפני שהיא טסה בראשון ואחרי שהיא ישנה אצלי בלילה ושתינו מלא טקילה ויין (לא שילוב מומלץ), היא החליטה להיות מקסימה ולהגיע לעבודה עם סלט, בקבוק מים וכוס קפה סתם כדי שהיום שלי ילך בצורה מוצלחת יותר. 

אבל בגלל שהיא אכן טסה ולא תוכל לשבת לי על המוח עם שתיית מים דרוש פתרון לנושא הזה. חשבתי על התראה בטלפון אבל אני נוטה פשוט להתעלם מהן. 

בכל מקרה, שיהיה יום קסום לכולם 

A SunFlower 🌻