משעמם לי, משעמם לי ממש ואני מרגישה שחסר לי עניין.
מפה אני מניחה שנובעת האהבה שלי לסרטי אימה, אופנועים, חוסר אונים ופחד. פחד עושה לי את זה, מתח עושה לי את זה. הקצה, עושה לי את זה.
וכבר תקופה שמשעמם לי. ריק לי, חסר לי.
אני צריכה אדרנלין, אני רוצה עניין אני רוצה משהו.
הבעיה היא שאני נוטה לצד הרציונלי שלי. אני רוצה המון דברים ואני יודעת שאסור או לא כדאי, אז אני מרוסנת. כולאת את עצמי בכלוב בטוח כי קצת מפחיד אותי לשחרר את עצמי. וזו אחת הסיבות שאני אוהבת מסיבות ואוהבת לשתות כי אז אני משוחררת וחושבת הרבה פחות.
וכל כך קשה למצוא פרטנר שיבין את הטירוף והסתירה הזו בין כל התשוקה והרעב שבי לבין הקפיצות והריסון שאני מפגינה רוב הזמן. כל כך קשה למצוא את זה שארגיש באמת חופשיה לשחרר איתו. כל כך קשה למצוא את התחום להפיק ממנו אדרנלין שישחרר אותי.
בקיצור משעמם לי.