צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים בשני כובעים - הסוכן הכפול

כולנו מכירים את זה...
הצורך להיות נאהב, נחשק.
הקנאות שלפעמים אוכלת אותנו והרצון לחזור לפעם, לימי העבר. להשלים את מה שלא הספקנו ולחזור קצת לתאוות ולהנאות שכל כך אסורות...

שמי דן, אני נשוי. בן 36.

בבלוג אספר קצת אודות תאוותיי האישיות, הרצון להינות מכל העולמות ולאכול קצת מהפרי האסור.
הניסיון לחבוש שני כובעים ומסכה בעלטה ולחיות כסוכן הכפול בחיים המעוותים שלי.
לפני 6 שנים. 24 בדצמבר 2017 בשעה 13:38

מהססת.

חוששת.

אי ודאות עוטפת את כולך.

 

חוסר הידיעה על העתיד לבוא, אך הציפייה הכה ברורה.

הרצון להתכסות בעלטה, בשקט.

 

הרגשת פעימות הלב, הדם שנזרק וחוזר מקצה הגוף.

 

היא אמרה שהיא מוכנה להתמסר לריגוש.

היא לא הבינה עד כמה התמסרותה תדרש להיות חזקה ועוצמתית.

אט אט, ההבנה החלה לחלחל ובמוחה הכחול כבר החלה לחוש אי נוחות קלה...

תזוזות פיתול ואחוזת תזזית... תגובה אופיינית לדרישת ההתמסרות.

 

לאחר לא מעט תחנונים ובקשות הסכמתי להיפגש.

הפגישה הותנתה במספר תנאים מקדימים... וע' הסכימה לכולן ללא היסוס.

 

 

ע' כבר יודעת, היא מכורה...

 

ומה איתך? מוכנה להתמסר לריגוש???


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י