לפני 5 שנים. 23 בדצמבר 2018 בשעה 10:25
ברגע אחד, כך פתאום, במהלכה של השגרה המקוללת,
המסיכה סימנה ואותתה שהיא כאן...
מחכה בשקיקה בפינתה ומחכה שאענוד אותו לראווה.
ניסיונות עצמיים חסרי סיכוי להימנע מענידתה נגוזו מהר מאוד...
ושוב, כמו תמיד, המסיכה על פניי.
פתאום בין רגע, שגרת היום הקרירה התחלפה לה עם משב רוח רענן.
הצעות מפתות, פרפרי בטן וזיעה קרה שמשתלטת על כולי.
בליטה בקדמת הג'ינס שאינה משתלבת בנוף המשרד, אך אט אט מתקשה אל מתחת לשולחן...
כולם במשרד רוכנים כלפי המסך, והמחשבה היחידה שעולה במוחי היא...
אולי "נשלטת 65" זו בכלל הבוסית שלי שכה שקועה במסך שלצידי...?
בינתיים, זכיתי להפליג עוד קצת במחשובתיי ודימיונותיי