צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על פי קאלי

חושפני משהו....אינטימי משהו....
לפני 18 שנים. 7 ביוני 2006 בשעה 0:23

היום נסעתי לצפון לבקר את אימי,כמובן שבין הח'ברה הידיעה שאני מגיעה לביקורון הופצה כמו שרפה בשדה מוקשים ועד שהגעתי לחצי הדרך,מרוב תוכניות לא נשאר לי זמן איכות עם מטרת הביקור.

אז היום הלכתי לפגוש מישהו,שהשם לא משנה כרגע. דיברנו ביזניס,מכירות.
הטלפון שלי צלצל ועל הקו עבד בהתלמדות."עשית מה שאמרתי לך?" אני שואלת,הבחור לצידי מקשיב בחצי אוזן וכאילו לא מקשיב,שומע אותי נותנת הוראות אחרונות ומנתקת את השיחה.

"אז את מלכה?" הוא זורק כדרך אגב. מאשרת את דבריו וממשיכה בשיחה שנקטעה.

ואז הוא פוצח בוידוי.הוא מתחלף עם נטיה חזקה להשלט. הפגישה מהר מאוד קיבלה "הסבה" ומעסקים הפך לתענוגות.(מי אמר שאי אפשר לערבב ביזניס עם פלאז'ר?...)

המקום שהיינו בו היה חדש ולא מאובזר כלל,אילתרנו חבלים והשתמשנו במעקה המדרגות כצלב.
הושבתי אותו על הברכיים,קשרתי את הראש והידים מאחורי המעקה,שרטתי עם הציפורניים את הפיטמות שלו,מוציאה ממנו אנחות קטנות,הלבשתי על האצבע קונדום(שאין לי מושג מאיפה הוא הגיע!!! נו,באמת!!!!) וחדרתי את הישבן הפתוח,"זונה בלונדינית" אני לוחשת לו באוזן,"אם תחת כמו שלך-אני מורידה אותך לזנות בצומת,20 שקל יספיקו למציצה ועוד 20 לזיון" הוא גונח ואני ממשיכה "אני אחיה על חשבון החור הגדול שלך,שרמוטה קטנה".יריקה,הצלפה,צחוק מתגלגל.

שיחררתי אותו מהחבלים המאולתריםוהורדתי אותו על 4. חדרתי אליו שוב ושוב,הוספתי עוד אצבע, וכאילו מבקש עוד.הזין שלו צמח למימדי ענק. הפכתי אותו על הגב,הורתי לו לדחוף אצבע לעצמו ודחפתי את היד שלו פנימה בכוח עם הרגל שלי." אני רוצה שתגמור לתוך הפה שלך" וזה היה אחד הדברים המדהימים שראיתי עד היום. הוא הרים את הראש מעט,פתח את הפה,וגמר כל כך חזק שהרוב נכנס לפה ולצידי הפה,הוא ליקק הכל בתאווה ואני התמוגגתי למראה.

אחרי שהתנקה,הוא הקפיץ אותי הבייתה,נסענו בדממה,ואני כבר רואה בעיניי רוחי את הסשן הבא- קבוצה של 4 או 5 דומיות שיחד איתי מעבירות לו סשן.

חברות יקרות-אני פונה אליכן, אם יש מישהי שרוצה להצטרף אלי ולהגשים לי עוד פנטזיה, אנא פני אלי בפרטי.

חברים-יש למה לחכות,אני מבטיחה לעדכן.


[b]

לפני 18 שנים. 10 באפריל 2006 בשעה 15:40

אתה תבוא אלי,אני אתפוס אותך חזק,בביצים.

אני אקח אותך רחוק יותר משחשבת להגיע.

יבוא היום שתביט לאחור,לא תמצא שם כלום.

תביט קדימה-תראה אותי

אתה תבכה,הרבה.

אתה תקשור את החבל,תכין את הלולאה

תקשור את החבל,תעלה על הכיסא ותכניס את הראש

לי ישאר רק להגיע ולדחוף אותך מהכיסא.

אתה תבכה הרבה.

[b]

לפני 18 שנים. 4 באפריל 2006 בשעה 12:31

כשנכנסתי לקהילה,הכירו אותי כמתחלפת. הייתי תחת חסותו של אדם מקסים שלא החזיק מעמד ואחר כך הייתי של בודי{שתמיד אוהב }. אבל תמיד הרגשתי דומית,תמיד היה בי את הצורך לשלוט, לארגן,לקחת את האחריות עלי,להכיל.

הבנתי שאני לא מתחלפת. החיבור שלי לכאב לפעמים והצורך להשתחרר מהשליטה מדי פעם לא מקנה לי את האפשרות לקרוא לעצמי מתחלפת.

אני שולטת.נקודה.

אבל.... משהו צץ לו.... הוא הגיע מהצללים,הצורך הזה...שוב......

התחלתי לחפש דרך לפרק את הצורך הזה-הדרך הכי טובה שאני מכירה זה סטוץ.
התחלתי לחפש "שולטים" שיפנקו אותי וילכו.אבל תמיד שהגעתי לנקודה שבו נאמר לי מה לעשות-התחלתי לצחוק,לעיתים ממבוכה ולעיתים כי זה נראה לי ממש מגוחך שמישהו יגיד לי מה לעשות.
החלק שבו השולט נשבר ושואל אותי-מה את רוצה שאני אעשה לך-שבר אותי לגמרי,גרם לי לתחושה של בלתי מנוצחת ובלתי ניתנת לשליטה.
רוב הפעמים אם לא כולם זה נגמר בהתחלה מקסימום באמצע.

יותר מכל סיפוק צרכים הרגשתי תיסכול כי אני לא מקבלת מה שאני רוצה וכאילו מסתפקת בויברטורים במקום בזין אמיתי.

לקחתי החלטה.אני מחפשת בן זוג שולט.לא יודעת מה ייצא מזה,כמה ואיך....אולי עוד תראו ליד השם שלי קולר...(משועשעת מהמחשבה).

אחד הדברים שהכי מרתיעים אותי בכל הסיפור זה הפחד להשלט.אני פריק קנטרול. אם פתאום ימאס לי? אני אפגע בעצמי ואפגע בן זוג שלי.
אני לא יודעת כמה אני יכולה לשחרר היום בניגוד לפעם,שיכולתי.

{לכל השולטים שרואים את הפוסט-לא למהר לשלוח לי הודעה}

אני חושבת שחלק גדול מההחלטה לפרוש כמלכה בתשלום קשור לזה אולי,למרות שמה שגרם לי לפרוש היה תחושת עבודה במקום אהבה לזה.

אני רק יודעת שאני לא מתכוונת לוותר על מי שאני ומה שאני.שולטת.ככה אני אוהבת. אבל התחושת קינאה שאני חשה לפעמים כלפי העבדים שלי מתחילה לקרוע אותי. אני רואה כמה הם נהנים מההתמסרות אלי,העונג בלשרת.

אולי בגלל שאני כל כך דומיננטית בחיים,יש בי את הצורך לשחרר קצת....

אני מפחדת אבל הולכת על זה.החלטתי.
[b]

לפני 18 שנים. 4 באפריל 2006 בשעה 2:17

לכל מי שפונה אלי ותומך בי על הפרישה....וגם לאלו שמתקשרים עדיין ומבקשים אם לא מאוחר מדי להגיע לסשן.

אתם מחממים לי את הלב:)
[b]

לפני 18 שנים. 23 במרץ 2006 בשעה 16:39

הכל עוד מבולבל,נדבר על זה בהמשך......

לפני 18 שנים. 23 במרץ 2006 בשעה 16:39

חברים יקרים,אני רוצה לפתוח ולהודות להרבה אנשים שעזרו לי להיות איפה שהייתי עד היום.
ליאיר,לפאלקו,לאלריק-המון תודה על מי שאתם ועל שעזרתם לי המון.
לסתיו פיפ-המון תודה על העזרה והתמיכה.
לצביקה סקס מאסטר-על הדחיפה להגיע לתל אביב.

לכל האנשים שהגיעו אלי לסשנים -נהנתי מאוד,חוויתי המון ובעיקר למדתי.

אני מרגישה שהמלכה בתשלום הפך להיות מקצוע ולא אהבה.

זה הזמן לפרוש.

אני יוצאת להתאוורר קצת בשמש ונתראה שוב במהרה {אבל לא כמלכה בתשלום}.

אוהבת המון.

KALY [b]

לפני 18 שנים. 22 במרץ 2006 בשעה 1:46

כשהעולם מחייך אליך,לא תצחק??


הרבה אושר ואהבה לכולם:)
[b]

לפני 18 שנים. 18 במרץ 2006 בשעה 18:17

אומנם עבר קצת זמן,אבל עדיין קשה לי... לא מזמן שיחררתי את א',זוכרים שסיפרתי לכם עליו?... היינו בקשר כמה חודשים,לא ידעתי כמה עמוק הוא הספיק להכנס לי ללב.

ז"א אם הוא לא היה נוגע בי בפנים,לא הייתי נכנסת למערכת יחסים איתו.
אם הוא לא היה גורם לי לפקפק באמת שלו,לא הייתי מעיפה אותו.


ועכשיו אני מרגישה שמשהו חסר לי,א' חסר לי מאוד.עם כל הכעסים ועם כל החיוכים.

והזיונים,היו טובים עד כדי כך,שא' בתקופה האחרונה היה שורד אצלי מזיון לזיון...אבל גם זה נשבר.

אני מתגעגעת אליו מאוד,ואולי ברגע של חולשה הייתי רוצה אותו בחזרה,למרות שאני יודעת שגם אם אחזיר אותו זה לא יחזיק מעמד.... היו לי תוכניות,ואני נאלצת להחזיר אותן למגירה עד שיגיע העבד הנכון כנראה.....
[b]

לפני 18 שנים. 10 במרץ 2006 בשעה 23:21

אני כל כך אוהבת להתעורר לבוקר יום חמישי,באף ריח משכר של תחילת סוף שבוע.
בלי להרגיש מגיע יום שישי,יחד עם כל הסידורים שתמיד דוחים לשישי,והלחץ לעמוד בלו"ז כי יום שישי הוא יום קצר....לא מרגישה והשעה כבר 4 אחרי צהריים,הכל סגור,הכל נקי,והכל מוכן...

מגיע אלי עבד,דואג לצחצח את נעליי,לדאוג לבגדים מגוהצים וכל השאר.....


עוד 5 דקות אני יוצאת למסיבה,להשתולל ולפרק את כל השבוע הזה.

זה היה שבוע קשה,שבוע עמוס אירועים והתפתחויות ריגשיות.
שיחררתי את א'-העבד הכי ותיק שלי,בכעס שלחתי אותו,ואני עוד עכשיו מתלבטת כמה נכון היה לשלוח אותו ככה מעלי...

אני הולכת לנקות את הראש,לשטוף מעלי שבוע ולהתמלא מחדש באנרגיות של אנשים מחייכים ואוהבים,מלאים ברגשות בלי הבחנה,אני הולכת לחזור הבייתה מלוכלכת ומזיעה,הכי מרוצה בעולם.

להתראות בינתיים

KALY
[b]

לפני 18 שנים. 10 במרץ 2006 בשעה 19:03

עונות

ביצוע: אביב גפן
מילים ולחן: אביב גפן



את הגעת שלובה עם חורף
עם חיוך בשתי עינייך
הסתכלת עלי וכבר הבנתי איך
איך שלכת אהבה
נופלת על אדמת חיינו
מה עושים עכשיו שאל אותי ליבך

כוכבים מעלינו
כמו יודעים על כל שמתרחש
לא עושים עניין לזמן
לא אכפת לנו לאן

את היית באיזה חודש
וחיכינו כבר לילד
כשנולד אני קראתי לו אביב
כי הוא סימל תקופת ביניים
כשחיכיתי בינתיים כבר לחופש
ששום איש אינו משיב

את בכית כשעזבתי
לטובת ערוגות שבכפר
שם זרעתי התחלה
שם קצרתי משפחה

והנה קיץ שכוב לו
בגינה ליד הילד
שהביט בי ובשתי עיניו עצבות
תחזור לאמא הוא לחש לי
ואני פתאום הרגשתי
איך החופש אט הופך לו לבדידות

בחלון משפחה מטיילת
וילדי כבר נרדם על הספה
ופתאום את חסרה
בליבי האור כבה

אז עם סתיו חזרתי
ועל צווארך הנחתי
שרשרת הבטחות אמיתיות
יקירתי אנא סלחי לי
אני יודע שטעיתי
אך כמו הטבע
גם ללב ארבע עונות





[b]