החיים על פי קאלי

המחשבות על יום העבודה שהסתיים התחלפו במחשבות עליה. הוא מיד יכנס לחניה, ידומם מנוע ויעלה הביתה. היא מחכה לו שם. הוא מתעכב שנייה מאחורי הדלת, מנסה לקלוט את שמתרחש בדירה. צלילי מוסיקה בוקעים מהמערכת ונראה שמלטפים את קירות הדירה, צלילם העמום מקשה עליו לזהות את השיר שמתנגן ברקע. ריח כביסה ממלאה את חלל אפו. צרור המפתחות בידו האחת. הוא עוצם עיניים, לוקח נשימה עמוקה ופותח את הדלת.

היא שוכבת על הבטן, ראשה נשען על ידה האחת, רגליה משולבות באוויר נעות לקצב המוסיקה. בידה השנייה היא אוחזת אחד מהצבעים המפוזרים לידה ונראה שמשרבטת צורות שונות ולבבות על הדף. היא הרימה את ראשה כשנכנס, שיערה השחור אסוף בשתי קוקיות מעל קו האוזן, לגופה גופייה דקה ללא חזייה ותחתון ורוד. "חזרת!" קראה נרגשת, שומטת את הצבע מהיד כשהחלה להתרומם מהרצפה לעברו. "אל תזוזי" הוא עונה " המשיכי בשלך, אני רוצה להסתכל עליך". עיניה התמלאו ברק כשחזרה לתנוחה בה מצא אותה כשנכנס, היא אחזה שוב בצבע וחזרה לצייר.

הוא התיישב על הספה מולה, צופה בה. בקימורי גופה הבולטים מתחת לגופייה, היא גם מגלה באגביות טפח מהשדיים והמותניים. " חלצי את נעליי, ילדה" הוא אומר. היא נעמדת על ארבע ומתקרבת אליו, פורמת את שרוכי נעליו ואת גרביו. פניה קרובות כל כך לרגליים שהיא מעריצה. היא מקרבת את ראשה, יודעת שלא תוכל לנשקן ללא אישור, מרימה אליו מבט מתחנן. הוא רואה אותה, את הצורך שלה ומהנהן בהסכמה שקטה. נשיקות נשיקות היא ממטירה על כפות רגליו, מדלגת מרגל אחת לשנייה ובחזרה, נשיקות קטנות, מלטפות. "הספיק לך, חזרי למקומך והמשיכי בשלך". היא חזרה למקומה על ארבע, נשכבה חזרה באותה התנוחה כשהיא יודעת שהוא בוחן כל מילימטר בתנועות ובגוף שלה.

היא מביטה אליו, במבט מבקש ספק שואל "אני צמאה", היא אומרת ומרכינה ראשה חזרה לדף. צעדיו נשמעו בברור על הרצפה כשהלך לכיוון המטבח. דלת הארון נפתחת, דלת הארון נסגרת. רעש המים שזורמים מהברז. היא שונאת מי ברז. הוא יודע את זה. "שבי" הוא אומר. היא מתיישבת על ברכיה, קרסוליה נוגעים בישבנה, גבה מתוח ישר, שתי כפות ידיה מונחות על ירכיה, גב היד נוגעת בירך כמחכה לקבל דבר מה, ראשה ישר ועיניה מגיעות מעט מתחת לקו המכנס שלו. היא רואה עכשיו שאת הגינס מחבקת חגורת העור עם האבזם המיוחד שקנתה לו. "פתחי את הפה" ולפני שהיא מספיקה לעשות כדברו, זרם קטן וחמים הרטיב את תוך ירכיה. הוא קרב אליה את הכוס, היטה אותה מעט לזווית שתקל עליה את השתייה. המים לא נעימים לה, קצת חמים. מעט מהם ניתזים ממנה ומרטיבים את הרצפה. הסטירה הגיעה מיד. הוא שפך את המים שנותרו בכוס על פניה , אחז בכל יד בקוקייה ומשך את פניה לרצפה. "ילדה חזרת זהירות" הוא אמר " יבשי את הרצפה עם הלשון". סמוקת פנים מהסטירה ומהבושה, החלה ללקק את הרצפה. היא יודעת שזו משימה שתכשל בה והלחות מתאספת בפינת העין. כפות רגליו זזו באי שקט, מסמנות לה שהוא לא מרוצה ממנה והעונש לא יאחר לבוא. "לספה" הוא פוקד והיא נעמדת על 2 רגליה, גופה רוכן קדימה וראשה שמוט לרצפה. ידיו עדיין אוחזות בשיערה. הוא מתיישב על הספה " שכבי על ברכיי ותחת למעלה". הוא מפליק לישבנה והיא כבר יודעת מה עליה לעשות "אחת, תודה" ועוד אחת "שתים, תודה" והוא ממשיך עוד ואת  "עשרים, תודה" היא כבר מייללת. הוא קם באחת מהספה, היא נופלת לרצפה, משותקת יודעת שאסור לה לזוז או להשמיע קול. רעש דלתות הארון נשמעו והוא קורא לה בעודו מתקרב "צוואר". היא התיישבה חזרה על ברכיה, קרסוליים נוגעים בישבנה, גב זקוף וידיה משולבות מעל העורף, אוחזות בשיער. הקולר נסגר על הצוואר והיא מובלת ברצועה לחדר השינה. "על הבטן" הוא פוקד. במיומנות היא נשכבת על הבטן, זרועות צמודות לגופה, כפות ידיים כלפי מעלה, ראשה מוטה לצד ורגליה מפוסקות כך שקו הירכיים מקביל לקו הכתפיים. היא ממתינה. הוא מסתובב סביבה ונעצר מעל ראשה. משחק עם אצבעות כף רגלו בפניה ובפיה. מתגרה בה ומתרחק. הוא חוזר ונעמד בין רגליה. " מה ביקשת ממני ילדה?" הוא שואל, והיא יודעת את התשובה ומה יבוא בעקבותיה. "ביקשתי לשתות". " ומה עשית עם המים ילדה??" הוא ממשיך והיא, פניה עוד צמודות למרצפות עונה, "שפכתי את המים על הרצפה, סליחה". המילה האחרונה כבר נחנקה בגרונה עם יבבת כאב כשהחגורה נגעה בה. על ארבע ילדה, קבלי את העונש שלך". ראשה עדין ברצפה, ידיה אוספות את שיערה מעל הראש , מתרוממת על הברכיים, גבה ישר והתחת כלפי מעלה, פתוח וממתין. הרעש היחיד שנשמע בחדר היה הרעש של החגורה מפלחת את האוויר, את עור ישבנה ואת נשמתה. עוד אחת ואחריה עוד אחת " אחת, סליחה, ילדה לא תשפוך יותר מים על הרצפה". "שתיים, סליחה, ילדה לא תשפוך יותר מים על הרצפה" "שלוש, סליחה, ילדה לא תשפוך יותר מים על הרצפה". הוא מושך לצד את התחתון הוורוד, מלא כבר בנוזלי גוף ובריח פחד והתרגשות. הוא נעמד בדיוק מעליה, כופף מעט את ברכיו וחדר לתוכה באחת. הזין שלו פילח אותה לשתיים והיא זעקה מכאב, אותו כאב שהיה עבורו כמנגינה קסומה והוא נגח בה עוד ועוד, מושך את ראשה אחורה בשערה. בנעיצה אחת אחרונה רוקן עצמו לתוכה. "ילדה טובה לא תחזור על זה שוב, נכון"?