"נו, איך היה הדייט?"
"היה ממש נחמד והוא מקסים ונראה יחסית טוב, אבל הוא קצת שמן במציאות"
ואני שואלת - לכמה זמן תראה בו את החיסרון הזה?
כמה אנחנו באמת רואים את החיצוניות של האדם בצורה אוביקטיבית?
ממה שאתה מספר, משיכה ראשונית יש. הבנאדם נראה "יחסית טוב" בעיניך.
אז נכון, יש בו משהו מבחינתך שפחות מושך באותו הרגע,
אבל הרי ההשקפה שלנו על האדם משתנה עם ההיכרות.
ברגע שמחליפים מילים, שמתחילות השיחות, שאתה נחשף לנפש של האדם ולא לחיצוניות נטו, גם המראה שלו משתנה בעיניך. לטוב ולרע.
אותו אדם שמנמן שאתה מדבר עליו, שבמבט ראשוני יראה לך לא מושך, יכול להפוך לאדם הכי סקסי מבחינתך.
ולהפך. אדם שבמבט ראשוני לא מצאת בו ולו פגם אחד, לאחר היכרות קצרה יחשפו בו כל הפגמים החיצוניים (גם אם לא קיימים באמת או באופן מובהק).
כי ככה זה.
אדם זה מעבר לחיצוניות.
זה בעיקר מי שהוא. מה שהוא.
וזה משפיע על הכל. משנה את כל התמונה.
אנחנו לא מושלמים.
לא אתה ולא אני ולא אף אחד.
בכל אחד יש את הפאק שלו.
אצל כל אחד מאיתנו מישהו מבחוץ יכול להצביע ולהגיד מה פחות יפה בנו. ובינינו, כנראה שימצא יותר מדבר אחד.
ועדיין, אנחנו מוקפים באנשים שאוהבים אותנו בדיוק כמו שאנחנו. בלי לשנות דבר.
אז מילא לא הייתה כימיה.
מילא היה דייט גרוע.
אבל לזרוק מישהו בגלל דבר כזה?
בלי לתת לזה צ'אנס באמת?
אל תיתן לחברה השיטחית שסובבת אותך להוביל אותך בחיים. תחשוב על המעבר.
יכול להיות שאתה תפספס פה משהו גדול בהרבה, ובסוף, רק אתה תפסיד.
