יש רגעים שאני מרגישה שאני לא מספיק טובה בשבילך.
שאני לא מספיק סופגת,
שאני לא מספיק נותנת,
שעם כמה שאני רוצה, אני לא מצליחה. שהיא מצליחה לתת לך יותר.
ודווקא עכשיו באמצע הסשן זה צף לי.
וזה שבר אותי. אלו לא היו דמעות של כאב רגיל.
וניסיתי לעצור, שלא תראה, שלא תתבאס. אבל אתה מכיר את זה שדווקא כשמנסים זה משתלט עליך עוד יותר?
זה היה אולי הסשן הכי קשה שהיה לי מנטאלית...
ולשמוע אותך בסוף הסשן אומר שהייתי נהדרת אמנם קצת הרים אותי, אבל המחשבות ממשיכות לקדוח.
כזו אני, מה אני יכולה לעשות. חושבת יותר מידי, מנתחת יותר מידי, לפעמים אולי קצת מגזימה מידי.
אבל אתה יודע מה מדהים בך?
שאתה מקשיב להכל. לגוף, למבט, לעיניים, לדמעות, למילים.
מקשיב מאיזה מקום מגיע הבכי. יודע לעצור ולחבק. יודע ללטף. יודע להחזיר אותי לעצמי.
ואני מרגישה שאני יכולה לשתף אותך בהכל. בכל מה שרץ לי בראש. ברגעים שאני הכי נלחמת בעצמי, אני יודעת שאתה שם.
והמגע שלך כל כך מרגיע... השפתיים שמרפרפות על העור, העיניים שחודרות לתוכי...
אתה כל כך הרבה יותר ממה שמגיע לי.
ואני כל כך אוהבת אותך. אהבה עצומה.
הלוואי, הלוואי ויום אחד אצליח להיות מושלמת בשבילך.
אני מבטיחה לך שבכל יום אני עובדת על זה, ובכל מפגש אני משתדלת קצת יותר. ❤️
אני מבטיחה. יום אחד אהיה הכי טובה בשבילך.