תקציר הפרקים הקודמים:
אין.
הכרנו, קבענו, נפגשנו, כינתה אותי גמד חמוד עם כרס (יש לך את זה ביותר מתנשא ויותר משפיל), ואני במקום להעיף אותה קיבינימט מהחיים (קל!) ומהתודעה (קל קצת פחות!) התאפקתי יום לפני ששלחתי לה הודעה.
היא הגיבה להודעה די מהר וכתבה שתשמח להיפגש שוב בערב, שיש איזשהי מסיבה שהיא תשמח אם נלך ביחד.
עניתי לה שאני פחות הטיפוס של מסיבות והיא ענתה לי 'אבל אני כן... אז איך שבא לך... מקסימום אני אקפוץ עם איזה ידיד שלי ונפגש כבר מחר...'
ואותי - המחשבה עליה במסיבה עם ידיד, ועלי - בכורסא - עם נטפליקס - ביאסה מאד.
אז במקום, כמו שגילעד ה-'רגיל' היה עושה ('רגיל' הכוונה תקופת טרום עדי) לומר לה בקלילות: 'אין בעיה מאמי תהני במסיבה עם ידיד שלך ודברי איתי כשתרצי להיפגש', במקום זה אמרתי לה: 'יאללה, מסיבה...'
יבשה אותי באוטו 35 דקות, וכששלחתי לה הודעה, עשרים דקות לתוך האיחור שלה שאני פה למטה היא ענתה לי שתי מילים: 'מתארגנת. תמתין'
מדלת הכניסה של הבניין יצאה אלילה סקסית ומהממת:
שיער אסוף בקוקו גבוה מעל הראש שהבליט את עצמות הלחיים אציליות .
היא היתה מאופרת הפעם.
לבשה ג'ינס דהוי פרום בלמטה שלו וכפכפים, וגופיית בטן מנומרת.
נעמדה מחוץ לדלת הרכב. פתחתי לה. מבפנים.
'אני רואה שאני צריכה לחנך אותך'. אמרה
סגרתי את הדלת, יצאתי מהרכב. הקפתי אותו. פתחתי לה מבחוץ.
היא הושיטה לי את כף ידה לנשיקה.
'אני רוקדת יחפה' עדי התנדבה להסביר את העניין של הכפכפים מבלי ששאלתי.
'וחוץ מזה בשביל מה יש לי שם אותך? אתה תוכל לשמור לי עליהם, אם לא תרקוד לפחות תועיל במשהו, קטנצ'יק...'
היא נכנסה לאוטו. הרגישה בו מאד בבית.
הורידה כפכפים, שמה את הרגליים היחפות שלה למעלה על הדשבורד, ואז הוציאה את הסלולרי שלה והתקשרה לאיזשהו ידיד שלה.
בזמן שאני, הנהג של מיס דייזי, נוהג, היא יושבת ומצחקקת עם איזה ברי ומשחזרת איתו איזו מסיבה אחרת שהם היו בה בשבוע שעבר...
'מאמי אולי במקום לבהות לי ברגליים כמו איזה סוטה, אתה יכול תוך כדי נהיגה לעשות לי פוט-מסאז', וגם לתת להן נשיקה קטנה פה ושם, אבל רק כשיהיה לך רמזור אדום, מאמי...
אה... ותעצור לקנות לי סיגריות פה בפיצוצייה...'