שהכול נעשה בדברו

- 'מאמי זוכר שדיברנו על הקטע הזה שפעם השחורים היו עבדים בשדות הכותנה, ובעלי האחוזות החזיקו שפחות שחורות וזיינו אותן בלי סוף, וגם אח'כ כשהשחורים כבר לא היו עבדים הם עדיין יכלו לעבוד רק בעבודות בזויות, למשל לצחצח נעליים ללבנים ברחובות...'

 - 'זוכר..נו?...'

- 'אז אני חושבת שבקטע של לתקן עיוות היסטורי, כל אישה שחורה צריכה שיהיה לה כלבלב שפוט לבנבנן כזה שהיא תוכל לדרוך עליו לפעמים...כמו שיש לי אותך'

- 'עדי, לא נראה שאת כל-כך בקטע של לתקן עיוות היסטורי, את פשוט נהנית להשפיל...'

- 'כן זה נכון מאמי, אבל העניין ההיסטורי גם משחק פה תפקיד... עובדה שכל החברות האתיופיות שלי מקנאות בי שיש לי אותך בתור סמרטוט ריצפה... זה הפנטזיה של כולן...'

(דינג-דונג -  דינג - דונג צלצל לו פעמון אזהרה)

- 'עדי את רצינית? סיפרת לחברות שלך על... על הקשר שלנו?... והגדרת אותי בתור סמרטוט ריצפה???...

- ' אויש מאמי, נו באמת, מה? אתה לא סמרטוט ריצפה? מעדיף כלבלב? שאגיד הכלבלב שלי? הסנג'ר שלי?  מה לעשות אתה סמרטוט ריצפה ואתה נהנה מכל רגע'...

שתקתי. 

אבל עדי נכנסה כבר לעניין הכינויים:

'אולי הזונה שלי? או הכלבה שלי?... וואו... קטע... אנחנו כבר כמה מלא זמן ביחד ועוד לא נסגרתי על כינוי... הממממ... אתה יכול להיות פשוט הביצ' שלי....

זה קצר, וממצה את העניין, לא...?'

היא היתה מרוצה מעצמה.

הורתה לי לשכב על הבטן, משכה לי את המכנסיים והתחתונים והפליקה לי עם כף ידה על הישבן...

'ביצ' חייבת שיפליקו לה לפעמים, לא?....' היא צחקקה.

'קדימה ביצ' את צריכה ללכת להתקלח, להתארגן ולהתלבש... ב-21:00 חברות שלי מיכל, מורן, וישראלה מגיעות. אני כבר מתה שתפגשי אותן... 

אני רוצה שתראי סקסית, ביצ', אני אבחר לך משהו שלי ללבוש.

ותהי צייתנית ומנומסת לחברות שלי, הא ביצ'?...