משהו בישיבת רה-אירגון הזו הרגיש לי לא טוב.
ממתי יש אצלנו רה אירגון?...
וגם התברר לי ששיר זימנה את הישיבה הזו בשמי.
למה? היא כבר שבועות עושה כל מה שמתחשק לה ובשמה...
שיר התיישבה בראש השולחן.
אני לצידה.
באופן לא שיגרתי שיר ישבה בשקט וחיכתה.
הרגשתי שהעניין מסתכלות עלי. הבנתי שאני צריך לקום ולומר משהו. רק שלא ידעתי מה בדיוק...
נעמדתי
'טוב חברים אז האמת ש...'
ואז שיר קמה: 'אלי שב בשקט. תדבר כשיבקשו ממך...'
התיישבתי המום.
חלק קטן מהאנשים בחדר זז באי נוחות. אחרים ניסו להבליע חיוכים.
ראיתי את מורן מכוח אדם, ואת מעיין מהמחלקה המשפטית. מה הן עושות פה בכלל?
שיר הוציאה שלט והפעילה מצגת על המסך.
היא שלפה דפים מתיקיה והושיטה לי.
'אלי, חלק...'
התמונה הראשונה במצגת - אני ושיר במשרד.
אני נראה זקן, מותש, עייף, אפור, רכון בכסא של שיר.
שיר עומדת מעלי - נראית רעננה, צעירה, חדה.
בתמונה היא היתה בחצאית שחורה צמודה וחולצה לבנה מכופתרת, שיער אסוף בקפידה ונעלי עקב.
לא זכרתי את שיר לבושה ככה מעולם - הבנתי שהתמונה ערוכה.
שיר התחילה לדבר:
'חברים. אני פה בסהכ כמה שבועות אבל חשוב לי ליישר איתכם קו.
אלי שלנו... אה... סליחה... מר תבור...' (היא הדגישה בזלזול את ה-'מר תבור'. רחש של צחוק עבר בחדר)
מר תבור שלנו הוא מנכ'ל חלש, רופס ורכרוכי.
מפאת כבודו, או יותר נכון חוסר כבודו של תבור, אני לא אפרט איך מתנהל המשרד, רק אגיד לכם שאתם מוזמנם לעיין בדפים שלפניכם, ולראות את הנתונים.
אלי תבור הוא רכיכה מושפלת שמפסיד לכם הרבה כסף.
ואני? בזמן הקצר שאני מנהלת בפועל את העסקאות, את המשאים ומתנים - אני הכנסתי לכם יותר כסף מאשר בכל השנתיים הקודמות.
'שיר זה לא הוגן...' קמתי אינסטנקטבית ממקומי וצעקתי ביאוש.
שיר הסתובבה אלי. צעדה צעד קדימה ואז, פשוט העיפה לי סטירה מצלצלת.
היא חיכתה 3 שניות בהן אף אחד בחדר לא נשם.
הייתי המום ומושפל.
בזוית העין ראיתי את מורן ומעיין מצחקקות.
שיר התקרבה אלי עוד ודיברה בשקט אבל שכולם ישמעו.
'אלי, זו הפעם האחרונה שאתה קם ומדבר בלי אישור שלי. בפעם הבאה שזה יקרה אני אבקש מסרגיי מהאבטחה לזרוק אותך מפה החוצה. זה ברור?...'
הלם.
שיר הרימה את הקול: 'אלי אני שאלתי האם זה ברור כן או לא?...'
'כככ....ככן' מלמלתי.
'יפה' אמרה שיר והמשיכה.
'חברים, בהתאם לתקנון החברה, דרושים 51 אחוז מקולות בעלי המניות על מנת לשנות את המבנה הניהולי של החברה. אלי הוא בעל המניות העיקרי, יש לו 45 אחוז, אבל בחתימה שלכם פה אחד, אתם 55 אחוז, בעלי זכות להחליט החלטה שאני אתמנה למנכלית החברה במקום אלי'
היא שתקה.
'אני אעשה לכם הרבה כסף'.
'אני בעד' שמעתי בקצה החדר, ואחריו עוד אחד ועוד אחד.
שיר חייכה: 'חברים, רגע, עוד דבר קטן..
החדר השתתק.
שיר נעמדה מאחורי:
'תראו, אני לא רוצה לזרוק את אלי לרחוב, בכל זאת, אדם מבוגר וסהכ די חמוד...' היא עשתה פאוזה וליטפה אותי בראש. באדנות, כמו שבעלים מלטף כלבלב קטן.
'אני מציעה, אם אף אחד לא מתנגד, שאלי יהיה העוזר האישי שלי מעכשיו....'
הקהל צחק.
שיר ליטפה אותי שוב בראש.
'אלי, אני מבקשת שתעביר ויש על המאפרות בפינת עישון, זה לא נראה טוב...'
שיר סגרה את הישיבה.