שאלו אותי לא פעם כיצד אני מגדירה את עצמי. הרי אני לא ממש שולטת, אך רחוקה מלהיות נשלטת. אוהבת כאב (תלויי סיטואציה, מצב צבירה וכו'), אך לא אוהבת להכאיב (ושוב, אני מוכנה להכאיב לבן זוג, אם זה מה שהוא חפץ בו). אוהבת להיות מלמעלה אך גם מלמטה. יש אספקטים מסויימים בעולם ה-bdsm שלגמרי עושים לי את זה (קשירות, הרגשת חוסר האונים בדמויי שליטה גברית וכו'), אולם ממה שיצא לי להכיר עד כה, כל אלו באים עם "תוספות" שאני לא מוכנה לחיות עמן (השפלות, משחקי "אבא/ילדה", "שולט/חורים לפורקן" וכו').
נאמר לי לא פעם שמקומי לא כאן. כי הרי, צריכה להיות הגדרה לכל דבר, וכל אדם צריך להתאים עצמו לאיזושהי קופסה/מסגרת. ולא יכול להיות שמחד אני אוהבת סוג מסויים של שליטה (אך לא תמיד) ומאידך לא מסכימה להיות "זונה"/"כלבה" של מישהו.
אפילו כאן, במקום בו לא אמורים לשפוט אף אחד, כולם שופטים האחד את השניה (ולהיפך).
אז כן, יש גם "חיות" כמוני, שלוקחות מהעולם העשיר הזה רק את מה שבא להן (כי הרי בשביל זה אנחנו כאן, לא?).
