הבלאגן בראש שלי..

היה יום טוב היום. היה לי נחמד בעבודה, איך לא.. זה יום עם האביר.

עבדנו ביעילות והספקנו הרבה בזמן קצר. אפילו לא ויתרנו על ארוחת הצהריים המשותפת.

אני אוהבת שהוא מקשיב לדעות שלי. לאחרונה גם נותן לי לקחת חלק בתחומי נוספים בעבודה וזה ממש נחמד שהוא סומך עלי ככה.

ועם כל זה.. הביקור של יום חמישי השאיר אחריו, כמצופה, תופעות לוואי. המוח שלי עסוק שעות נוספות, תחושות ישנות התעוררו להן ורצונות ישנים גם הם.

מה לעשות.. במקרה הזה בהחלט נכון להגיד ש״עם האוכל בא התיאבון״. ולא.. אני לא חושבת שזה בגלל שבמשך יותר משנה אף אחד לא נגע בי בצורה כזאת.. זה פשוט הוא.