מפרקת, זורקת, מנקה, צובעת.. מכינה את הדירה למעבר. מחר ירכיבו פה את הארונות בחדר השינה ואת האי במטבח ואני אוכל להתחיל להעביר דברים.
היום כבר התקשרתי לקבוע הובלה ועכשיו העניינים יתחילו לנוע בהילוך מהיר.
ברגע שאני אעבור אני כבר לא אסע יותר עם האביר לעבודה בימים בהם אנחנו עובדים יחד. זה אחד הדברים שממש מבאסים אותי במעבר הזה. אני ממש אוהבת את הנסיעת בוקר שלנו יחד. בזמן הנסיעה ובזמן ארוחת הצהריים זה הזמנים בהם אנחנו מדברים על מלא דברים שהם לא עבודה. מתעדכנים מה קורה, מה חדש, מה שלום כולם. הוא האדם הראשון שרואה אותי ומדבר איתי בבוקר ולא פעם הלך הרוח של הנסיעה שינה את האנרגיות של כל היום.
עוד משהו שאני אתגעגע אליו זה כל הירוק והטבע. לא יהיה לי את זה סביבי אחרי המעבר והתחלתי ממש לחבב את הטיול לילה עם הכלבה. נראה לי שאני אסע כמה פעמים בשבוע חזרה לשכונה הירוקה לעשות טיול רגלי. בשביל הכלבה כמובן.. 😜
החלק המעצבן זה האריזות.. את הפריקות אני דווקא אוהבת, לשים כל דבר במקום שלו לארגן ולעצב הכל, אפילו שבראש שלי אני יודעת בדיוק את המקום של כל דבר.
אוףףף
כבר אין לי סבלנות.