הבלאגן בראש שלי..

זה כל כך קשה להתחיל שבוע חדש כשבעצם השבוע הקודם עדיין לא נגמר. לא היה  אפילו יום אחד של מנוחה.

שישי לא התעוררתי בזמן ואיחרתי למשמרת. משמרת קשה ואחריה ישר להתחיל להעביר דברים בין הדירות, בשבת שוב לקום מוקדם כדי להספיק לארוז עוד כמה דברים ולהכין אותם להעברה, טיפול בהתחייבויות משפחתיות, מה שקיצץ בטירוף את זמן הטיפול באריזות, העברה וסידור. ו.. בצהריים קיבלתי הודעה מהאביר שהוא מתחיל את יום הניתוחים מוקדם מהמתוכנן ביום ראשון. הוא לא אמר ולא ביקש אבל דיי ברור לשנינו שזה אומר שאני גם אמורה להגיע מוקדם יותר למשמרת ובנוסף לזה אני גם צריכה לסגור את הנושא מול האחראית שלי.. שזה בכלל כיף לאור העובדה שהיא עצבנית עלי כי איחרתי ביום שישי. אה.. כן.. זה היה רק אתמול.

והופס הנה התחיל לו שבוע חדש..

אני מותשת כבר עכשיו.. מה יהיה הלאה?!