היום הייתה הפעם הראשונה שביקשתי הפסקה.
מהתחלה...
מראש הגעתי כשכל הגוף כואב לי וידעתי שהיום זה הולך להיות קשוח במיוחד. עדכנתי אותו מייד בהתחלה על מצבי והוא הבטיח להתחשב ולהיות עדין אך עדיין לנסות להשיג את המטרה.
מייד עם המגע הראשון הרגשתי עד כמה צדקתי. אפילו אזור שבד"כ לא רגיש אצלי מייד צעק" הצילו" וכשהגענו לנקודות הרגישות כבר ממש צעקתי והרגשתי את הדמעות בגרון. האמת ששמחתי על הדמעות כי בכי זה משחרר, אבל הדמעות סרבו לצאת. נהיה לי ממש חם והוא כיוון עלי את התריס של המזגן, זה היה נעים לכמה שניות אבל כשהוא המשיך, לא ממש שמתי לב למזגן, כל מה שהרגשתי היה הכאב.
הצלחתי להחזיק עוד אולי 2 דקות לפני שביקשתי הפסקה כדי שאוכל לנשום.
זו הפעם הראשנה שאני מבקשת הפסקה. מעולם בעבר לא ביקשתי או הייתי צריכה הנחות או הפסקה, היום קיבלתי את שניהם.
מקווה שבפעם הבאה שאעשה טיפול שיאצו, אני אהיה במצב טוב יותר ופחות רגיש.
