קבענו שאחרי שאני אסיים לעבוד נשב לשתות בירה מתחת למקום העבודה שלי.
סיימתי ממש מאוחר והמקום שמתחת לעבודה כבר נסגר. הוא חיכה לי, אני יודעת שהוא חיכה כי ראיתי בדיוק כשהוא התייאש, קם והלך לכיוון היציאה. הוא התקשר לעדכן אותי בדיוק כשנכנסתי למעלית ונפגשנו בחניון למטה.
חיבוק הוביל לשיחה, והשיחה הובילה להמשך שיחה בטלפון תוך כדי נסיעה הבייתה. ואז הוא הציע לקפוץ אלי עכשיו לדרינק (כל מה שיש לי בבית אלכוהולי זה יין) ותפס אותי לא מוכנה.
מצאתי את עצמי לא מסוגלת להגיד לו ״לא״ והתחלתי לעשות לעצמי build up בראש ואצלו בדיוק הפוך שלא יהיו לו ציפיות גבוהות מדי.
באמצע הדרך הוא התחרט והחליט שהוא נוסע הבייתה ושאנחנו צריכים לדחות את זה ליום חמישי, בשלב הזה הוא כבר שמע את האכזבה בקול שלי כשאמרתי לו שאם זה מה שהוא החליט, אני לא אנסה לשכנע אותו אחרת. אני לא יכולה להסתיר את התחושות שלי, אצלי שומעים בקול ישר מה דעתי ואם אני לא אומרת כלום אז אפשר לראות את זה בבירור על הפנים שלי ובעיניים שלי.
אז הוא שמע את האכזבה והסתובב.
כשהוא הגיע לדירה שלי הוא עשה סיבוב בזמן שאני פתחתי לנו בקבוק יין, התיישבנו בסלון והוא מזג לנו מהיין, לא הרבה, אבל מספיק בשביל לשחרר עכבות מסתבר.
התחלנו לדבר, הוא רצה לדעת על עולם ה bdsm, הוא היה לא מזמן בכנס רפואי בחו״ל ודיברו שם על המנגנונים הפיזיולוגיים שגורמים לעונג בעולם הכאב, החניקות וכו׳. הוא עשה 1+1 ומכל מני הערות שזרקתי לו במהלך הכרותנו הבין שיש לי קשר לעולם הזה.
אמרתי לו שאני לא ממש הסמכות הנכונה ללמוד ממנה ושהוא מוזמן לעשות חיפוש באינטרנט ושהוא יכול ללמוד הרבה יותר ככה.
אז שאלתי את השאלה המתבקשת.. בתור מה אתה רואה את עצמך? והוא ענה שהוא היה מאוד שמח אם הוא היה יכול לשלוט בי. וואו.. כמה מפתיע.. כאילו שלא יכולתי לנחש את זה עד עכשיו. ואז הוא זז והתיישב קרוב יותר.דיברנו עוד קצת, על פטישים, מה זה אומר מבחינתי להיות נשלטת, במה יצא לי להתנסות וכו׳.
ואז הוא הפיל את הפצצה.
הוא רוצה להכיר את עולם השליטה איתי. הוא רוצה להיות השולט שלי.
לא ידעתי מה לענות. לא הייתי מוכנה לזה. נכון, אני כבר הבנתי שהעולם הזה מסקרן אותו, אבל הכל עד עכשיו היה בגדר דיבורים.
אמרתי לו שאני לא יודעת אם אני מוכנה לזה, ושאני קצת בהלם מהבקשה שלו.
הוא שם לי יד על הברך והתחיל ללטף ולעסות לי את הירך, תוך כדי זה שאומר שהוא ממש רוצה שאני אבטח בו. וכל מה שעובר לי בראש כל הזמן זה ״אני לא יודעת מה להגיד, זה אף פעם לא קורה לי איתו״.
הוא משך אותי אליו לחיבוק, הוא כבר יודע שחיבוקים זה מקום המפלט שלי. אבל הפעם הייתי המומה מדי בשביל שחיבוק ירגיע אותי.
העניין הוא, שחשבתי פעם איך הוא יהיה בתור שולט, הוא יכול להיות אחלה שולט, השאלה היא האם הוא יכול להיות השולט שלי, אני לא מרגישה שאני יכולה לבטוח בו ״בעיניים עצומות עם ידיים קשורות מאחורי הגב״ כמו עם השולט הקודם (והיחיד שהיה לי). יכול להיות שאני אוכל בעתיד, אם אתן לזה סיכוי, אבל באיזשהו מקום הוא מפחיד אותי, יש לי דימוי שלו בראש שלי ועד כמה שאני מעריכה אותו אני לא מצליחה להיפטר מהדימוי הזה..
אני לא מאמינה שאני חושבת על זה בכלל...
וואו.. כאילו שחסר לי אקשן בחיים.. רק את זה הייתי צריכה עכשיו
ואני חשבתי יהיה לי ראש שקט להמשיך לכתוב את הסיפור שהתחלתי...
