לפני 5 שנים. 10 באוגוסט 2019 בשעה 13:43
דיי נמאס לי!
אני עייפה כבר מכל המשחקים האלה.
עייפה כי לא ישנה בלילה מהכאבים.
עייפה מכל העמדת הפנים.
עייפה מלחייך כל הזמן.
עייפה מלנסות להסתיר את הסבל והכאבים במהלך היום.
עייפה!!
כואב לי, עצוב לי, מפחיד לי, עמוס לי ולבד לי.
ואיזה ״כייף״ גדול! זה הולך רק להחמיר!
וכששואלים אולי מה נשמע אני עונה בחיוך ״הכל טוב, מה שלומך?״ = העמדת פנים/מסיכה.
מתי יגיע מישהו שיראה את הבלוף הזה?
דיי.. אין לי כבר כוחות! נגמרו האנרגיות!
נמאס לי!
מרגישה שמזמן אני כבר לא נושמת לרווחה.
